Upload – החיים בענן אחרי המוות 

מהרגע שנולדת עד יומך האחרון על פני האדמה, השעון מתקתק אחורה ובני האדם משחר ההיסטוריה, מכל הדתות והאמונות, המדענים והסקרנים חקרו לעומק את החיים שלאחר המוות. הרפואה המודרנית מצליחה להאריך את תוחלת החיים אך לא את האיכות שלהם, וגם אם יש לך את כל הכסף שבעולם, גם יומך מתישהו יגיע. 

האמנם?

בעולם של Upload המתקיים בעתיד הלא כל-כך רחוק (שנת 2033) לבני אדם יש את הטכנולוגיה להעלות את המודעות שלהם ל”גן עדן וירטואלי” בו הם יכולים להמשיך “לחיות” ואפילו להישאר בקשר אקטיבי עם האנשים האהובים שהם השאירו מאחור. אך כמו כל דבר בחיים, יש Catch ואיכות החיים לאחר המוות תלויה בגובה חשבון הבנק שלך. כמו כל אפליקציה בסמארטפון, כל תוספת עולה כסף (In-App Purchases) , חוויית המשתמש מלאה באגים וסביר להניח שמכרת את נשמתך לשטן כשלא קראת את “תנאי הפרטיות” כשנרשמת לשירות.

בדומה לסדרה “המקום הטוב” (The Good Place) שגם דנה בחיים בעולם הבא, גם “Upload” מלאה בדילמות מוסריות, ביקורת חברתית נוקבת, שלל דמויות ססגוניות, מספר קווי עלילה והרבה הומור מודע לעצמו על הנושא הכי כבד בייקום – המוות.

בנוסף להומור שחור ומסר חד כנגד צרכנות וירטואלית, תאגידים, פערים במעמדות החברתיים ואגירת הזהות הדיגטלית שלנו ברשת, הסדרה מוסיפה אלמנט של תעלומת רצח, שלכאורה צפויה מאוד מהפרק הראשון כשכל החלקים מצביעים לדמויות האשמות, אבל למרות הכל ישנם כמה הפתעות בדרך ויתכן שבסוף העונה תשארו עם פה פעור בהפתעה. אך אל דאגה, הסדרה כבר חודשה לעונה שניה והמפיקים הבטיחו להתחיל צאת הצילומים ברגע שמשבר הקורונה יסתיים לו.

מי הנפשות הפועלות?

את הסדרה יצר גרג דניאלס שעומד מאחורי שמות גדולים כמו “המשרד”, “מחלקת גנים ונוף”, “מלך השכונה”, “הסימפסונים” ו”סאטרדיי נייט לייב” אז תוכלו דיי מהר להבין את הטון הסרקסטי של הסדרה.

בתפקיד הראשי תמצאו את רובי אמל (הבנדוד הצעיר של סטיבן אמל מ”החץ” ושחקן לא רע בזכות עצמו) שמגלם את נייתן בראון, מתכנת צעיר וכריזמטי שמגיע אל סופו המוקדם בתאונת דרכים מיסתורית ונלחץ להעלות את עצמו אל  “Lake View” – “גן עדן” דיגטלי סטייל קאנטרי קלאב אקסלוסיבי, על ידי אינגריד קנרמן (המגולמת ע”י אלגרה אדווארדס) החברה העשירה שלו, שנחושה להמשיך את מערכת היחסים שלהם גם מעבר לעולם הבא.

נייתן מתחיל את העונה כסוג של פלייבוי פלרטטן שמתעניין בעיקר במראה החיצוני שלו ובלהפוך להיות עשיר באמצעות תוכנה שהוא המציא עם החבר הכי טוב שלו, אבל עם הזמן מקלפים את הקליפות החיצוניות ומגלים שהוא סך הכל בחור טוב ואכפתי שרוצה להפוך את העולם למקום יותר טוב לחיות בו, אך לא קיבל את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל שלו. רובי אמל מביא לתפקיד טונות של קסם אישי, חיוך ממיס לבבות ואותנטיות אמיתית שניתן למצוא בעיקר אצל שחקנים שלא הספיקו להשתפשף יותר מדי בתפקידים דרמטיים.

אינגריד לעומת זאת היא פרינססה פריוולגית טיפוסית שרגילה לקבל כל מה שהיא רק רוצה, והשליטה שיש לה על תקציב המחייה של נייתן באפטר-לייף חושפת בעיקר את הצדדים השליליים שלה.

אולי זה טייפ קאסטינג ואולי הדמויות פשוט זהות, אך כמעט כל העונה הייתי בטוחה שהשחקנית שמגלמת את אינגריד היא בת’ בהרס ששיחקה את קרוליין צ’נינג בסדרה “מרוששות” (2Broke Girls) ולא רק בגלל ששתיהן בלונדיניות רזות אלא כי הדמויות עצמן, אינגריד וקרוליין, דומות ביותר מצורה אחת, כששתיהן מתחילות את המסע שלהן כיורשות מפונקות ועם הזמן מראות את הצד הרגיש והאכפתי שלהן.

מהצד השני של המסך, יושבת נורה אנטוני (אנדי אלו) “המלאכית השומרת” של נייתן, נציגת שירות ותמיכת לקוחות, העובדת עבור תאגיד המדייה “הורייזן” שמפעיל את “Lake View”. היא מתיידדת עם נייתן קצת-הרבה מעבר למסגרת העבודה שלה, עוזרת לו להתאקלם בסביבה החדשה שלו והופכת לחלק אינטגרלי בחשיפת תעלומת הרצח-מיסתורין שנותן נפח נוסף לסיפור. 

עבור רוב הצופים, נורה היא הלב והנשמה של הסדרה, היא מייצגת את האדם הרגיל ולא רק בגלל שהיא בשר ודם בעולם וירטואלי אלא כי היא מתמודדת עם אותם קשיים שרוב האנשים מכירים: היא עובדת קשה מדי בעבודה שלא מעריכה אותה, היא מתקשה ליצור מערכות יחסים מלאות משמעות ונאלצת להתפשר על מפגשים חד פעמיים באפליקציות נוראיות, היא עושה המון בשביל המשפחה שלה,  אכפת לה קצת יותר מדי מהאנשים שרוב החברה מפנה להם את הראש והיא באופן קבוע מקבלת מעט מדי קרדיט על החשיבות שלה בחיים של הסובבים אותה.

הסדרה מוגדרת על ידי יוצריה כ”קומדיית מדע בדיוני” ובזמן שכבר ביססנו את החלק “המדע בדיוני” של הסיפור, האלמנט הקומי מגיע באמצעות שילוב סיטואציות יום-יומיות עם מציאות וירטואלית הזוייה, כי גם באפטר-לייף צריכים לדרג שירותים, להיחשף לפרסומות של ספונסרים ולהתעלם מ”קליק-בייטס” שנועדו לבזבז לך את הזמן והכסף. בנוסף, בזמן שנייתן, אינגריד ונורה עסוקים במשולש אהבה/תעלומת רצח, אלו דמויות המשנה שמוסיפות צבע ואתנחתות קומיות לסיפור, במיוחד הדינמיקה העוקצנית בין אלישה (זאינב ג’ונסון) נציגת שרות עם אישיות ענקית שעובדת עם נורה ועושה את המינימום האפשרי בעבודה שלה (לכולנו יש אחת כזאת בעבודה) ללוק (קווין ביגלי) דייר משועמם שמתחבר עם נייתן ומחפש כל פרצה אפשרית במערכת כדי למצוא עניין, לעשות שטויות ולריב עם “המלאכית” שלו.

השורה התחתונה:

למרות שהסדרה ברובה קומית, יש בה לא מעט רגעים דרמטים מרגשים וגם אם נראה שהדמויות הן חד מיימדיות בהתחלה, עם הזמן אנחנו נחשפים לעוד שכבות וצדדים שיש להן להראות. לא מדובר בסדרה שתשבור את האינטרנט, “Upload” היא סך הכל סדרה קלילה וכייפית וזה הכל. קל לבלוע אותה בבינג’ של סופ”ש וזה סביר להניח מה שאמליץ לכם לעשות. היא מאוד ברורה לגבי המסרים שהיא רוצה להעביר, היא לא מתחבאת מאחורי מטאפורות מורכבות ואין התנצלות לגבי האצבע המאשימה שמופנת לכיוון העשירים והפריוולגים. היא בהחלט מתאימה לאקלים הנוכחי ולמלחמת הפרטיות שמתנהלת מול חברות הביג-דאטה ויש בה קריצות רבות לכל מי שעובד בשירות לקוחות.

הקליקו כאן לצפייה ב- Prime Video

כמה דברים שאהבתי למי שכבר ראה את הסדרה (זהירות ספויילרים וכל זה)

  • ההתעקשות של ההורים דילן לא לשנות לו את האוואטר שיתאים לגיל ההחדש שלו שוברת את הלב מכל הכיוונים. ההורים רוצים שהוא ישאר הילד הקטן שהם אוהבים וזוכרים אבל הוא כבר במובן מסוים מבוגר “שכלוא” בגוף של ילד והצורך שלו להתבגר ולהמשיך הלאה הוא מאוד טבעי חוץ מהעובדה שהוא… מת.
  • אם כבר דילן והצורך בבגרות פיזית, כאב לי לראות את נורה מתמודדת עם החבר הכי טוב שלו, שמסביר לה בצורה מאוד הגיונית שהוא כבר התבגר והמשיך הלאה בחייו והוא לא מסוגל להמשיך להיות החבר הכי טוב של ילד קטן. נקודה כואבת למחשבה על אנשים שנפטרו בגיל צעיר ונשארים במובן מסויים “קפואים במקום”.
  • שיטת דירוג המלאכיות היה טאץ’ נחמד, כפי שכל מי שאיי פעם עבד בשירות לקוחות יודע, אתם יכולים להיות העובדים הכי טובים בעולם ועדיין מספיק לקוח אחד במצברוח רע שיוציא את העצבים עליכם ויוריד לכם את הדירוג עם ציון שלא קשור אליכם באופן אישי. מאוד Relatable. 
  • ההלוויה של נייתן היתה דוגמא מצויינת למה אף אחד לא צריך להיות בהלוויה של עצמו. יש דברים שהמיסתורין טוב להם.
  • כשנייתן ניסה לעשות רושם טוב על אבא של נורה והיתה נפילת שרתים זה היה רגע קומי טהור אבל גם מאוד אמיתי ומרגש.
  • כשנורה הראתה לנייתן את אנשי ה2 ג’יגה לא יכולתי שלא לחשוב על כל המבוגרים התקועים בבתי האבות. בשלב הזה לא עדיף כבר למות מאשר להמשיך לחיות ככה לנצח?
  • הביקור ברשת האפלה היה ללא ספק אחד האהובים עלי, וכמובן שיהיו אנשים שימכרו בשוק השחור זכרונות של מפורסמים.
  • הדמות של אמא של נייתן היתה מאוד מוזרה בעיני. רוב הזמן זה נראה שלא באמת אכפת לה שהבן שלה מת והתגובות שלה לאורך הפרקים היו מאוד תמוהות. לא ממש הבנתי את הדמות שלה.
  • הסיום!!! כל העונה התגלגלה לה לאיטה בצורה צפויה ואז הסוף הזה?!?! לא פלא שחידשו אותם לעונה נוספת!
אהבתם? שתפו.

עוד בנושא