המדריך השלם ללונדון קומיקון London Film & Comic Con

הרבה אנשים רואים את קומיקון כמעיין חלום רחוק, יקר וקשה להשגה ולכן לא חושבים דווקא על האלטרנטיבות שזמינות ממש מתחת לאף שלנו.

זה נכון שלסאן דייגו קשה עד כמעט בלתי אפשרי להשיג כרטיסים אם אתם מבקרים בפעם הראשונה וגם קומיקון ניו יורק הפך לכל כך פופולרי שלהשיג כרטיסים אליו הפך לדיי מאתגר (או לפחות לא זול) אבל יש אלטרנטיבה והיא הרבה יותר פשוטה ונגישה ממה שנדמה לכם.

ערים רבות באירופה מארגנת שלל כנסים בסגנון קומיקון כמעט לאורך כל השנה ולא צריך לשבור חסכונות בת מצווה או להוציא ויזה מיוחדת כדי להגיע לשם. אז נכון שהסדר גודל או לא בדיוק אותו הדבר, אבל אם מעולם לא הייתם בכנס בסגנון, תתפלאו לשמוע שדווקא זה עובד לטובתכם.

אחרי שנים רבות של ניסיונות כושלים להשיג כרטיסים לסאן דייגו וחוסר תקציבי לטוס עד לארה"ב לאחד ממאות הכנסים האחרים שמציעים שם השתכנעתי סוף סוף לתת צ'אנס לאחד הכנסים "הזניחים" יותר באירופה: London Film & Comic Con הידוע גם כ-LFCC. הוא אפילו לא הכנס הגדול ביותר באנגליה (MCM ידוע בתור זה שמצליח להביא את הכוכבים הגדולים של מארוול) אבל כיוון שמטרת הטיול שלי לא היה דווקא ספציפית רק לקומיקון אלא ללונדון בכללי, התאריכים הסתדרו עם הכנס השני בגודלו והחלטתי לנסות לראות האם ההייפ שווה את המאמץ.

כיוון שלא הייתי באף כנס אחר, אני לא אתן לכם עצות לגבי כנסים בכללי והמדריך הקצר הזה הוא ספציפית רק לLFCC.

החלטתם שאתם רוצים לטוס לLFCC, אז מה עושים?

דבר ראשון: מתחברים לסושיאל. לLFCC יש כמה ערוצי סושיאל מדיה מאוד פעילים ומאוד נגישים. הצוות שם עונה לכל ההודעות הפרטיות והתגובות מהר מאוד ותמיד יש עם מי להתייעץ.

האתר הוא החבר הכי טוב שלכם, שם מעודכנים כל האורחים שמשתתפים, שם קונים כרטיסים ושם יש גם פורום שאפשר לקרוא על כנסים קודמים ולהתייעץ עם אחרים.

https://www.londonfilmandcomiccon.com/

בנוסף יש גם טוויטר: https://twitter.com/Showmasters

פייסבוק: https://www.facebook.com/LondonFilmandComicCon/

ואינסטגראם: https://www.instagram.com/officialshowmasters/

השלב הבא זה להחליט לכמה ימים בא לכם ללכת. אתם רוצים רק יום אחד? יומיים? לבקר בכל שלושת הימים? כשהחלטתם מה בא לכם, קונים קודם כל כרטיס לאירוע.

שימו לב שהכרטיס לאירוע מהווה כניסה למתחם הכנס בלבד. כל דבר מעבר לזה שתרצו הוא בתשלום נוסף ולכן הכרטיס כניסה עצמו הוא לא יקר במיוחד.

 אנחנו בחרנו ביום אחד בלבד (שעלה 19 פאונד) היום הראשון של הכנס, יום שישי, שהוא גם היום הכי פחות עמוס מכל השלושה. היו בו פחות אורחים משאר הימים אבל בדיעבד ומשיחות עם מבקרים קבועים, נראה שבחרנו ביום הכי טוב כי ככה יש פחות לחץ בתורים, יותר נעים להסתובב בין הדוכנים, המוכרים יותר זמינים לשיחות חולין וכו, המציאות הכי טובות עדיין לא נמכרו וכולם עדיין מאוד עירניים.

טיפ חשוב: אם אתם מאוד בקטע של קוספליי, גם להתלבש וגם לראות אחרים, שווה לקנות כרטיסים ליום השני או השלישי כי בהם יש תחרויות קוספליי ולשם סביר להניח יגיעו רוב הקוספליירים המושקעים יותר. 

את הכרטיסים לימים אפשר לקנות כמה חודשים מראש אבל אפשר גם לחכות ממש עד לפני האירוע, בד"כ נשארים כרטיסים עד שבוע-שבועיים לפני הכנס עצמו. אז אם אתם לא לחוצים על אורחים מסויימים ובאים רק בשביל הכנס אפשר לקנות כרטיסים בלי לחץ.

השלב הבא – האורחים המפורסמים.

זה היה החלק שהכי התרגשתי ממנו כיוון שלא יצא לי עדיין לפגוש שחקנים מפורסמים וחיכיתי בקוצר רוח ליום בו אני אפסיק לקנא בכל האנשים שהתמונות המגניבות שלהם באינסטגראם מוציאות לי את העיניים. בערך חודשיים וחצי לפני הכנס רוב האורחים כבר הוכרזו אבל למרות זאת בכל התקופה שעד הכנס הם המשיכו להוסיף עוד ועוד אורחים.

חשוב להתאים ציפיות, LFCC אומנם עושים מאמצים כבירים להביא כוכבים גדולים אבל סביר להניח שאת האליטה של הוליווד לא תראו שם. הם כן מביאים עשרות שחקנים מכל קצוות הפאנדומים, מהקולנוע והטלוויזיה, מביאים כוכבי האבקות ונשענים המון על אפקט הנוסטלגיה עם שחקנים מסרטים וסדרות של פעם, מה שדיי מגניב, כי בשיא הקריירה שלהם לא היה סיכוי שהם יגיעו לכנסים האלה, אבל עכשיו שהם התבגרו קצת יהיה לכם יותר קל לעשות וי על מישהו שגדלתם עליו.

הצורה בה האינטרקציה עם האורחים עובדת ככה:

כרטיסי זהב ויהלום – מעניקים לכם חבילה שכוללת תמונה, חתימה, עדיפות לתור ראשון ומקוצר ומזכרת כלשהי מתנה. החבילות האלה לרוב לא זולות אבל משתלמות במידה ואתם רוצים גם תמונה וגם חתימה ואין לכם סבלנות לתורים.

כרטיס רגיל לתמונה – אתם משלמים בנפרד על תמונה עם המפורסם, המחיר משתנה בהתאם לכמה אותו אדם מפורסם. למשל, אנחנו שילמנו 95 פאונד (380 ש"ח) כל אחד לתמונה עם ג'ייסון ממואה (כוכב "אקווהמן" ו"משחקי הכס"), לתמונה עם ג'ייסון אייזקס (לוציוס מאלפוי מ"הארי פוטר") שילמתי 60 פאונד (240 ש"ח) ולתמונה עם המתאבקת קלי קלי (WWE) שילמתי סך הכל 20 פאונד (80 ש"ח). במידה ואתם 2 אנשים שרוצים להצטלם יחד עם אותו מפורסם אתם עדיין צריכים לקנות תמונה כל אחד מכם בנפרד.

טיפ לכרטיסי התמונות: ככל שהשחקן יותר מפורסם כך סביר להניח שהוא יותר נדרש אז שווה לקנות את כרטיס התמונה כמה שיותר מהר כדי שהם לא יגמרו. שחקנים פחות מפורסמים אפשר לקנות את כרטיסי התמונות איתם גם אח"כ. אם אתם לא בטוחים כמה "גדול" המפורסם שאתם רוצים לראות, פשוט תסתכלו על המחירים ולפי זה תדעו אם יש דרישה ענקית או לא.

טיפ נוסף: כשאתם קונים כרטיס תמונה, תמיד תשתדלו לבחור ב Batch 1, זה אומר שאתם נכנסים בתור מייד אחרי אלה עם החבילות ולא צריך להמתין שעות. 

עוד טיפ נוסף: בגלל שיש המון מפורסמים קל ללכת לאיבוד ופתאום רוצים להצטלם עם כולם, אבל כדאי לא לשרוף את כל הכסף שלכם רק על צילומים וגם חבל לבזבז את כל היום על תמונות ולא לראות כלום מהכנס. אם אתם באים רק בשביל מפורסמים זה כמובן משהו אחר.

כרטיסי חתימה – נמכרים ביום של הכנס ומשלמים עליהם מזומן בלבד. המחירון של החתימות מתפרסם לקראת הכנס עצמו.

טיפ לחתימות: אם מדובר בשחקן מפורסם מאוד, כמו במקרה שלנו, ג'ייסון ממואה, לא משתלם לקנות חתימה אלא אם יש לכם משהו שממש בא לכם חתימה עליו. החתימה עולה בדיוק כמו מחיר של תמונה (95 פאונד) ואסור לצלם תוך כדי סשן החתימות (והוא גם ישב במעיין אזור סגור שלא רואים מבחוץ) מה שכן, אתם יכולים להחליף איתו כמה מילים בזמן החתימות, אז זה נחמד. אנחנו החלטנו לוותר על זה כי זה היה יקר מדי בשביל עוד משהו שסתם ישב באוסף אבל לכל אספני הפופים למינהם, זאת הזדמנות טובה להחתים אנשים על הפופים שלהם ולהקפיץ את ערך הפופ בכמה מאות דולרים.

אם מדובר בשחקנים פחות מפורסמים, יש יתרון גדול בחתימות, כי השחקנים יושבים באזור פתוח עם שולחנות ואז אפשר לבוא ולצלם מהצד גם אם אתם לא קניתם חתימה. במידה וכן קניתם חתימה אז הרבה פעמים (אלא אם יש שלט שאוסר על זה מפורשות) אפשר לבקש גם סלפי מהמפורסם והם לרוב זורמים. ראיתי המון אנשים מצטלמים עם המפורסמים הפחות "גדולים" בזמן החתימות וגם יש פחות לחץ ולפעמים אפילו אפשר לעמוד ולדבר איתם כמה דקות.

אחרי שקניתם את הכרטיסים לאירוע ולתמונות עם המפורסמים אתם מוכנים ומסודרים.

החברה שמארגנת את הכנס השיקה אפליקציה חדשה אז אפשר גם להשתמש בה בזמן הכנס, אני אישית לא ממש ראיתי צורך בה, אבל גם לא היו המון פיצ'רים, אולי זה ישתפר לקראת הכנס הבא.

יום הכנס:

לא משנה מה אתם לובשים, אם זה קוספליי או בגדים רגילים, בואו עם נעליים נוחות, אתם תהיו המון על הרגליים. 

בואו עם תיק גב או תיק שק, סמכו עלי, אתם תמלאו אותו מהר מאוד.

תכינו מראש כמה שאפשר שטרות קטנים של 5,10,20 למרות שרוב הדוכנים מקבלים גם אשראי.

יש במקום לא מעט אזורי אוכל ושתייה אז בקטע הזה אתם מסודרים והמחירים לא יקרים.

יש מלתחות ואזורים להחליף בגדים לכל הקוספליירים וגם מקום לאחסן תיקים (לוקרים) אם אתם צריכים.

צילום מקצועי אסור, אז גם אם אתם באים עם מצלמה מקצועית, את הפלאשים וכל הציוד הנוסף – תשאירו בבית.

תדפיסו את כל הכרטיסים שלכם מראש או תשמרו אותם בטלפון שיהיה קל לסרוק.

אם אתם קונים חבילות של זהב או יהלום אתם צריכים לאסוף צמידים מראש (לדעתי יום לפני).

השערים נפתחים בסביבות 9-10, שלא כמו בכנסים הענקיים בחו"ל שכולם מגיעים יום לפני או לפנות בוקר ועומדים בתור, כאן לא צריך להיסחף. בואו מתי שבא לכם.

אנחנו היינו שם ב10 בפתיחת שערים, התור זז מאוד מהר, נכנסנו וחטפנו שוק לפנים.

עם כל זה, שזה "רק" הכנס השני בגודלו באנגליה, המקום הוא עצום. זה במתחם בסגנון של מרכז הירידים וכל כולו הוקדש לכנס.

בקומת הקרקע יש מאות דוכנים ועשרות "אזורים" (אזור לגו, אזור סטארוורס, אזור גיימינג, אזור קוספליי וכו) והדוכנים מלאים בכל דבר שאיי פעם חלמתם עליו. כל פינה פותחת אזור נוסף של דוכנים ואנחנו בילינו כמעט את כל היום רק בהסתובבות בין הדוכנים (והמון שופינג). המחירים כמובן משתנים מדוכן לדוכן, ותלוי מה אתם מחפשים לקנות (דברים חדשים, דברים ישנים, יד ראשונה, יד שניה, דברים נדירים, דברים חתומים וכו), כן שווה לעשות סיבוב אחד בלי לקנות כלום ואז לחזור לסיבוב נוסף, כי הרבה מהדוכנים חוזרים על עצמם ואז אפשר למצוא דברים במכירים יותר זולים.

בנוסף לדוכנים, בקומת הקרקע יש אזורי צילום שמוקדשים לכל מיני "פרופס" (הדלוריאן, הכס של משחקי הכס, התא טלפון של דוקטור הו, האוהל של המורדים ממלחמת הכוכבים, הכנפיים של לוציפר ועוד) שם צלם מקצועי יצלם אתכם בתשלום סימלי של 5-10 פאונד (ואפשר לצלם מהצד בפלאפון זה לא מפריע).

הקומה השנייה מחולקת לאזורים: 

יש אזור של אמנים עצמאים, חבורה של אנשים מאוד מוכשרים אבל לא מוכרים ברמה הבינלאומית והם מוכרים שם את העבודות שלהם (תמונות, ציורים, קומיקס, בגדים, תכשיטים ועוד).

בנוסף יש אזור שמוקדש כולו לספרות פנטזיה, מדע בדיוני וכו – האזור הזה לדעתי דורש כרטיס בנפרד, אני מודה שלא בדקתי כי סופרים שאני אוהבת לא הופיעו ברשימת המשתתפים, אבל לאלו שאוהבים ספרים ורוצים הזדמנות לקנות ספרים חתומים ולדבר עם סופרים שמעניינים אותם זה אחלה של דבר.

רוב הקומה השנייה מוקדשת לאורחים של הכנס. ישנה במה מרכזית שמגודרת בפרגודים, שם יש שיחות בחינם ובתשלום עם חלק מהאורחים המפורסמים. יש אורחים שעושים Q&A, יש כאלה שסתם מדברים על הסדרה/הסרטים בהם הם השתתפו. לרוב יש 3 שיחות ביום שהן חינם, על בסיס מקום פנוי ועוד 2-3 שהן בתשלום. מי שקונה את חבילת היהלום והזהב לדעתי מקבל כניסה לשיחות חינם. אני אישית לא הלכתי לראות את אף אחת מהשיחות כי העדפתי להסתובב בדוכנים או זה התנגש לי עם צילומים אבל אני מניחה שאם היו אנשים שיותר מעניינים אותי הייתי טורחת.

בנוסף לבמה יש את אזור החתימות שמתפרש לאורך רוב הקומה. יש חלקים בהם יש אורחים מתחום הקומיקס ושם לדעתי לא צריך לשלם אלא אפשר פשוט לבוא ולדבר עם היוצרים ולהחתים אותם.

חלקים אחרים פתוחים מציגים שלל שחקנים מכל הסוגים (ראיתי אנשים מוכרים ממשחקי הכס, החץ, שליחות קטלנית ועוד) שפשוט יושבים שם וחותמים לאנשים ומדברים איתם. אני צילמתי כמה מהצד, רק לשם המזכרת. ולסיום יש את אזורי הצילום עם המפורסמים, הם כמו ביתנים קטנים, עם תור מסודר מחוץ להם.

בכל פינה יש שלטים שמסבירים בדיוק באיזה שעות ואיזה ביתן נמצא כל אורח ואינספור מתנדבים שמוכנים לענות על שאלות ולהכווין. האמת היא, שהמתנדבים ברובם קלולס לגמרי ואין להם מושג מי נגד מי, ואת רוב התשובות הבאמת מועילות קיבלתי דווקא מאנשים שעמדו לייד התור ושמחו לעזור לשוקיסטית כמוני שהגיעה לשם בפעם הראשונה. הרגישו חופשי לשאול אנשים אחרים שמבקרים, סביר להניח שהם ישמחו לעזור.

כשהגיע זמן הצילומים, יש מתנדבים שקוראים בקול רם ואומרים לכולם מי האורח שעומד להצטלם, הם קודם קוראים לאנשים מחבילות היהלום, אח"כ הזהב ואחכ לכרטיסים הרגילים לפי מספר הbatch. יאמר לזכותם שהכל זז שם מאוד מסודר ומאוד מתוקתק. אף אחד לא מעיז לדחוף, וגם אין טעם לדחוף כי התור הולך לפי סדר מאוד ברור. לא שיצא לי לראות כאלה, אבל שמעתי מאחת המתנדבות שפעם היו דחיפות מחוץ לאחד התורים, השחקן מאוד התעצבן וביקש להרחיק את הדוחפים מהתור. אז אל תהיו ישראלים, תחכו בסבלנות ותראו שהכל זז ממש מהר.

בצילומים יש מקום בו שמים את התיק אם יש לכם, מחכים בתור, מגיע תורכם, אתם אומרים שלום לשחקן או השחקנית, מחליפים כמה מילים מהר, אם יש לכם בקשה לפוזה מיוחדת מומלץ להגיד אותה כמה שיותר מהר, מצטלמים וממשיכים הלאה. אסור לצלם בטלפונים סלולרים בתוך התור. אז אתם תמשיכו לקחת את התיק שלכם ויש מדפסת שמוציאה על המקום את התמונה שלכם ואתם יוצאים החוצה. אז כן, זה מאוד קצר להתחשב שאתם משלמים על זה כסף, אבל זה שיקול שאתם תעשו עם עצמכם. מבחינתי הכסף לחלוטין היה שווה את ההזדמנות לפגוש אנשים שבחיים לא הייתי פוגשת בשום הזדמנות אחרת סתם ככה וזאת חוויה מאוד נחמדה.

לסיכום:

בסופו של דבר זאת היתה חוויה מאוד חיובית שאני לחלוטין הולכת לחזור עליה. יכול להיות שאחזור שוב לכנס של LFCC או אולי אנסה פעם אחת את הMCM הגדול יותר ונראה מה יותר מתאים לי.

אני שמחה שהתחלתי עם כנס "לא ענקי" בפעם הראשונה כי זה יכול להיות מאוד מלחיץ ומבלבל, וגם שם לקח לנו קצת זמן להבין איפה כל דבר נמצא ולהספיק לראות את הכל, מה שמאוד קשה עם שפע כל כך גדול. היתרון הנוסף זה שזה נמצא בארץ דוברת אנגלית ולא צריך לדאוג מדברים כמו מחסום שפה, ואפשר להסתדר בקלות.

מקווה שעזרתי לכם להחליט לקחת את הצ'אנס ולנסות כנס בחו"ל וכמו תמיד אני במייל או בעמוד שלי אם תרצו לשאול שאלות.

לאלבום התמונות מהכנס הציצו כאן:
https://www.facebook.com/pg/DiaryFangirl/photos/?tab=album&album_id=2295023490566445