ביקורת בקטנה: "פוקימון: הבלש פיקאצ'ו"

ביקורת נטולת ספויילרים.
דיסקליימר:
אני מודה ומתוודה שרוב ההכרות שלי עם פוקימון מסתובבת סביב פיקאצ'ו, שתמיד היה הפוקימון החביב עלי (ובכנות בין היחידים שאני זוכרת את שמם). את הסדרה התחילו לשדר בארץ כשהייתי בתיכון ולא ממש הייתי קהל היעד. תפסתי כמה פרקים פה ושם אבל הקונספט מעולם לא דיבר אלי במיוחד וכל ההיסטריה של הסרטים, משחקי המחשב והקלפי אספנות עברו לי מעל הראש.
כשהטריילרים לפיקאצ'ו הבלש יצאו אני מודה שממש התלהבתי. לראות את הפוקימונים בצורתם "המציאותית" לחלוטין הגניב אותי. אז החלטתי לתת לסרט צ'אנס למרות הבורות שלי בפרנצ'ייז, ולכן יש לקחת את הדיעה שלי בערבון מוגבל, כי סביר להניח שמעריצי הז'אנר יסתכלו על הסרט בצורה שונה ממני.
אז מה הסיפור?
העלילה מתרחשת בעולם בו פוקימונים ידועים ומוכרים לכל. חלקם חיים בטבע חופשיים, חלקם נאספים על ידי בני אדם לתחרויות וחלקם חיים ועובדים לצד בני אדם בעיר שנקראת "ריים סיטי".
הדמות הראשית הוא צעיר שמנסה לפתור את ההעלמות המיסתורית של אביו המרוחק והוא נעזר בפיקאצ'ו, הפוקימון של אבא שלו, שסובל משכחה ורוצה להיות בלש.
אז מה בתכלס?
את הסרט אוכל לתאר בכמה מילים בלבד: חמוד, צבעוני, ילדותי, מרשים ויזואלית ומשעשע.
הסרט חמוד מאוד ופונה לקהל צעיר (בני נוער ומטה) למרות שאפקט הנוסטלגיה עובד על צופים שעכשיו בני 20-30 הוא לא ממש מספק את הסחורה "הבוגרת".
עם זאת, הסרט מאוד נגיש. העלילה לא מורכבת, משחקת על מיתרי הלב עם מערכת יחסים מורכבת בין אבא לבנו (ביותר ממובן אחד), זורקת כמה מסרים על יחס לבעלי חיים ואיכות הסביבה, מבקרת טכנולוגיה וניסויים ביולוגים, מביאה ייצוג עם שחקן ראשי שחור ושחקנית משנה בחורה ומתבלים את הכל עם ההומור המוכר והאהוב של רייאן ריינולדס.
אפילו אני שלא ממש חובבת פוקימונים נמסתי מהחמידות של גרסאת הלייב אקשן שלהם. הם נעשו בטכנולוגיית סי ג'י איי שכמותה לא ראיתי, הפרווה היתה כל כך מציאותית וכל מה שרציתי היה לחבק וללטף את פיקאצ'ו כי הוא פשוט כזה חמוד! גם שאר הפוקימונים היו לגמרי אדורבל ומצחיקים, והיה קשה להתעלם מרמת ההשקעה בפרטים שכל אחד מהדמויות והעירבוב שלהם בסט עירוני.
החסרון הגדול של הסרט טמון בפשטות של התסריט, בטוויסטים הצפויים ובנבלים שלו. וברמה האישית, הדמות של פסיידאק הוציאה אותי מדעתי.
הציון שלי: 7
אם אתם מחובבי פוקימון אתם סביר להניח שתהנו ממנו יותר כי אין ספק שיש משהו מאוד מרגש בלראות את הדמויות האהובות על המסך הגדול. סך הכל מדובר בסרט חביב ולא יותר ממנו.
ילדים קטנים יאהבו אותו מאוד.