המלאכיות של צ’ארלי – ביקורת סרט

המלאכיות של צ’ארלי התחילו כצורך אינטגרלי לראות נשים אינטלגנטיות וחזקות על מסך הטלוויזיה בסוף שנות ה70 ואותו צורך שבר מוסכמות והפך להצלחה ענקית שהתחבר למלחמת המינים.

המלאכיות היו תוצר סקסיסטי, אבל עם כוונות טובות. זאת היתה נקודת מבט של איך נשים חזקות *אמורות* להיראות בפנטזיה גברית על מרגלות.

אבל, למרות הכל, נשים חיבקו את הסדרה ואימצו את פארה פוסט, ג’קלין סמית’ וקייט ג’קסון כמודל לחיקוי והמלאכיות נכנסו לפנתאון של דמויות נשיות פמיניסטיות שהשאירו את חותמן על ההיסטוריה.

הסדרה המקורית רצה במשך חמש עונות עם כמה חילופי גיבורות.

בשנת 2000 דור חדש של מלאכיות הגיע לקולנוע עם סרט בכיכובן של קמרון דיאז, לוסי לו ודרו ברימור. המלאכיות החדשות זכו להצלחה מתונה וקיבלו סרט המשך ב2003.

ב2011 המלאכיות של צ’ארלי חזרו למסך הקטן עם ריבוט לסדרה בכיכובן של מינקה קלי, אנני אילונזה ורייצ’ל טיילור אך הניסיון כשל ובוטל לאחר 8 פרקים בלבד.

ב2015 אליזבת’ בנקס הצטרפה לפיתוח הגרסא הנוכחית של “המלאכיות של צ’ארלי” כבמאית וארבע שנים לאחר מכן הסרט הגיע סוף סוף למסך הגדול.

האם זה ריבוט, המשכון או ספין אוף?

על פי בנקס הסרט לא מאתחל את הסיפור אלא מתקיים באותו ייקום בו התקיימו רוב הגרסאות הקודמות, שם המלאכיות של צ’ארלי הן עובדות של סוכנות בינלאומית לאבטחה וביון על שם צ’ארלס טאונסנד המסתורי.

הסוכנות מעסיקה את הנשים החכמות, המיומנות והאמיצות ביותר בעולם בצוותים של מלאכיות, כשלכל אחת יש בוזלי משלה (“בוזלי זאת דרגה, לא שם”).

המלאכיות גרסאת 2019 מציגה את סר פטריק סטיוארט כהבוזלי הראשון של הסוכנות שיוצא לפנסיה ומעביר את שרביט הניהול לבוזלי שלוש מאות שישים ומשהו – אליזבת’ בנקס.

הנשים המובילות שלנו הן אלנה (נעמי סקוט) מתכנתת מבריקה שחושפת פרצה בטכנולוגיה מסוכנת ומוצאת את עצמה בסכנת חיים. 

למשימת ההגנה עליה (ועל העולם – טאם טאם דאם!) נשלחות המלאכיות סאבינה (קירסטן סטיוארט) וג’יין (ואלה בלסינקה), המפגינות כישורי קומנדו בלחימה, צליפה, הסתננות וריגול יוצאים מן הכלל תוך כדי החלפה תכופה של תלבושות (הו, התלבושות!), פיאות וכלי תחבורה.

קירסטן סטוארט, הכבשה השחורה בקאסט, זכתה בהכי הרבה ביקורת שלילית על הליהוק הזה עקב עשור של בחירות קולנועיות רעות ותדמית ציבורית לא מחמיאה אך הצליחה להמיר את כל ההייטרים באולם (כולל אותי) למאמינים. היא היתה מצחיקה, חזקה, חמודה, סקסית, נגישה למגוון מגדרים וזהויות מיניות ולמרבה ההפתעה ההיילייט של הסרט כולו. היא ריסקה לחלוטין את המוניטין הרע שלה ובשלב הזה אהיה מוכנה לראות גם פרנצ’ייז שלם רק בכיכובה. 

MVP

גם נעמי סקוט עשתה את עבודתה בצורה נאמנה. היא היתה לגמרי אמינה כחנונית לחוצה אך מלאת תושייה והצליחה לגרום לקהל להתעניין בגורל הדמות שלה ובהתפתחות שלה כמלאכית פוטנציאלית. ברמה האישית, זה היה גם נחמד לראות אותה עובדת שוב מול אליזבת’ בנקס בסרט אקשן (כזכור, הפעם האחרונה שהן נפגשו על המסך הגדול היתה ב”פאוואר ריינג’רס”).

אלה בלסינקה לעומת זאת היתה אכזבה עצומה. לא קניתי שום דבר שהיא מכרה. כל ניסיון שלה לעבור כרצינית, דרמטית או קשוחה פשוט עבר לי מעל הראש. במקרה שלה אולי היה שווה ללהק שחקנית קצת יותר מנוסה שתעזור לאזן את הדינמיקה הקבוצתית.

הקפטנית של הסרט, אליזבת’ בנקס עד כה הצליחה לרצות אותי כבמאית, תסריטאית ושחקנית אבל הפעם נראה שהיא איבדה את הכיוון עם כל השלושה.

הסרט מרגיש כמו קליפ MTV ארוך שיש בו הכל חוץ ממלחמת כריות סקסית אבל באותה נשימה מתיימר להיות סרטון להעצמה נשית קלישאתי שסביר להניח יעצבן את כל מי שגם ככה קשה לו עם אולטרה-פמיניזם.

שלא תבינו אותי לא נכון, עבורי המומנטום של נשים חזקות בתפקידי אקשן הוא נפלא ומבורך, אבל הרעיון של לקחת פרנצ’ייז שהיה פמיניסטי ומעצים מאז ומתמיד ולנסות להפוך אותו לעוד יותר “כוח נשי” עם בוזלי נשית וגברים שבאופן כמעט אבסולוטי ולחלוטין סטריאוטיפי מוצגים כאידיוטים שלא מסוגלים אפילו לדבר זה מעליב את האינטלגנציה.

מצד שני, אני אופתע מאוד אם היתה כוונה לשווק את הסרט הזה כמשהו יותר רציני או משמעותי מנגיד סרט של “מהיר ועצבני” וסביר להניח שהיה צריך לשחרר אותו כסרט קיץ כייפי ולוותר על האמירה החברתית.

לסיכום:

הכוונות היו במקום הנכון. כמו להציג עוד ועוד נשים בתפקידי אקשן בתעשייה נוטפת טוסטסטרון, אבל מומלץ וחשוב לעשות זאת בצורה חכמה. להעצים מין אחד לעומת השני זאת לא הדרך הנכונה ללכת בה ואם כבר משקיעים בהצגת דמויות נשיות חזקות, בואו ניתן להן את מלא הקרדיט להתמודד עם יריבים ראויים ועם השקעה אמיתית בבניית הדמויות והעלילה.

ציון: 6

הופיעו גם על המסך: דג’ימון הונסו, ג’ונתן טאקר, סאם קלפין, נואה סנטיניאו, נט פקסון והופעות אורח של נהגת המרוצים דניקה פטריק, לוחמת הMMA והמתאבקת רונדה ראוזי, המתעמלת האומנותית אלי רייזמן, גולשת הסנואובורד קלואי קים והשחקניות לאוורן קוקס, היילי סטיינפלד, ולילי ריינהארט.

אורך הסרט: 118 דקות.

 

אהבתם? שתפו.

עוד בנושא