יומן צפייה: ויקינגים, עונה 1-5

*** פוסט נטול ספויילרים ***

כש"משחקי הכס" הסתיימה לאחר 8 עונות ו8 שנים נוצר לי חור ענקי ברשימת הצפייה ויכולתי סוף סןף לפנות קצת זמן לטובת "ויקינגים" שחיכתה ברשימה מאז 2013.

"ויקינגים" היא סדרה קנדית-אירית של ערוץ ההיסטוריה והיא מבוססת בחלקה על האירועים ההיסטורים של עידן הויקינגים שהתרחש בין השנים 793-1066 באירופה.

למרות שהסדרה היא תוצר של ערוץ ההיסטוריה היא אינה מדוייקת לחלוטין ורוב הדמויות הראשיות הן תוצר של פולקלור סקנדינבי ויותר נכון להסתכל עליה כסדרת פנטזיה בניחוח היסטורי.

נכון להיום שודרו 5 עונות עם סך של 69 פרקים והעונה השישית אמורה להיות האחרונה אך עדיין אין תאריך לשידור.

בדומה ל"משחקי הכס", "ויקנגים" נראית מצויין מבחינה ויזואלית וכוללת השקעה מדוקדקת בפרטים כמו לוקשיינים (פינלנד, אירלנד, נורווגיה), עיצוב שיער, איפור ותלבושות מעוררי השראה, תפאורה אותנטית, אביזרים מושקעים, אפקטים מיוחדים, אינספור ניצבים לסצנות קרב מרובות ועוד.

כדי לשמור על הרוח האותנטית, בנוסף לאנגלית מודרנית, בסדרה מדברים גם אנגלית עתיקה, לטינית, נורדית עתיקה, פרנקית עתיקה, ספרדית, ערבית וצרפתית.

הסיפור הכללי עוקב אחרי הויקינג ראגנר לות'ברוק (טראוויס פימל) שהחל כחקלאי עם שאיפות גדולות לראות את העולם והפך לאחד השמות המוכרים ביותר בפולקלור הנורדי.

ראגנר, משפחתו וחבריו הם הדמויות שמניעות את העלילה לאורך שלל אירועים פוליטיים, פלישות פנימיות וחצוניות, מלחמות, אהבות, בגידות וסגידה אקטיבית לאלים הנורדים הותיקים לעומת האל "הצעיר" והנוצרי.

כמו ב"משחקי הכס" לא כדאי להיקשר יותר מדי לדמויות מסויימות כיוון שגם הויקינגים לא מפחדים להרוג דמויות מפתח לאורך הסדרה ובדרכים אלימות במיוחד.

אני מודה ומתוודה שלא הייתי מוכנה נפשית לרמת האלימות הקיצונית שהסדרה מציגה. אינני חובבת גדולה של אלימות בוטה, גור וחלקי גופות וגם בסדרות אחרות אלו לא היו הרגעים האהובים עלי, ולכן חשוב לי לציין ולהזהיר ש"ויקנגים" כוללת כמה מסצנות המוות הקשות ביותר שאיי פעם יצא לי לראות על מסך הטלוויזיה, המון קרבות מדממים (שאת רובם העברתי קדימה כדי לחסוך לעצמי את חוסר הנוחות) וגם מוות של בעלי חיים אם זה לצורך אכילה, השרדות, הקרבת קורבן לאלים או כחלק מקרב.

אך למרות האלימות הקשה, לסדרה יש הרבה מה להציע מעבר אחרת לא הייתי נשאבת אל תוך מרתון אינטנסיבי של 5 עונות ברצף.

מנקודת מבט נשית, זוהי אחת הסדרות היותר שיוויוניות שיצא לי לראות. הנשים הויקינגיות ברובן עוצמתיות. להתחשב בתקופה ההיסטורית וההשוואה לנשים האנגליות, הויקינגיות נלחמות לצד הגברים בשדה הקרב, הן אקטיביות בבחירת בני הזוג שלהן ויכולות גם להתגרש אם לא טוב להן, הן מאוד מיניות ולא מתנצלות על כך ויש להן שאיפות לשלטון לא פחות מהגברים.

אז נכון שלא הכל מושלם, עדיין לא מעט נשים בסדרה נאנסות, מקבלות יחס של משרתות, נדרשות להיות מפעל לייצור ילדים עם עדיפות לבנים חזקים ולפעמים הופכות לכלי במשא ומתן, אך בהשוואה לרוב סדרות הפנטזיה ההיסטוריות, מצבן של הנשים כאן טוב בהרבה והן מיוצגות בכמויות שוות לגברים.

לאגרתה, אישתו של ראגנר, (קתרין ויניק) אחת הנשים החזקות ביותר שאיי פעם ראיתי בטלוויזיה, מעוררת השראה ומודל לחיקוי עוד מהפרק הראשון ועוברת התפתחות דמות מדהימה שמעניינת לא פחות אם לא יותר מבעלה המפורסם.

מבחינת בניית עלילה וסיפורי רקע לכל שאר הדמויות, צריך להפגין המון סבלנות, כיוון שרצף הזמן מתקדם לאט מאוד אבל גם כולל כמה קפיצות של שנים כדי לאפשר לדמויות להתבגר ולהציג צדדים נוספים של עצמם. גם "וקינגים" מלאה בתככים ופוליטיקה, פנימית וחיצונית, אך היא פחות מעניינת מכל האינטריגות הסבוכות של "משחקי הכס".

אלמנט מרתק נוסף שקיים בסדרה הוא הייצוג הבלתי מתפשר של האמונה הנורדית וההסתכלות העמוקה אל תוך המנהגים של אותם מאמינים באלים המיתולוגים. זוהי הפעם הראשונה שנתקלתי בתוצר ויזואלי כלשהו שצולל אל תוך המנהגים והטקסים של אלו המאמינים באודין, ת'ור, לוקי, פריי, פריג, פריגה, באלדר והואלקריות ברמה הקיומית ולא רק כהערת שוליים בסדרת פנטזיה או תוצר של קומיקס, שכן ההפקה שאבה את המידע היישר מהמיתולוגיה וכל המציאות הארכיאולוגיות שהופיעו בעולם לאחר שעידן הויקינגים הגיע לסיומו.

ההצגה של האלים נעשתה גם באופן ויזואלי, שכלל חזיונות, חלומות והתהוות פיזית בהתאם לאמונה הנורדית, כחלק מהעלילה, דרך נקודת המבט של הדמויות ובצורה שאפילו לעגה אקטיבית לדת הנוצרית והאמונה באל יחיד שאינו נחשף בעיני המאמינים שלו. אין לי ספק שכותבי הסדרה הם אינם נוצרים מאמינים כיוון שהם השקיעו מאמץ כביר בלהציג את הנצרות ובמיוחד את המנהיגים שלה בצורה הכי שלילית שאפשר מבלי שיצעקו להחרים אותם על כפירה והיה דיי מעניין לראות את הדת הדומיננטית הזאת בחיתוליה, עדיין מתהווה, עדיין מתפתחת.

סיפורי המשנה המעניינים במיוחד שייכים לפלוקי –  בונה הספינות ואיש האלים (גוסטאב סקארסגארד), את'לסטן – הנזיר הנוצרי שתקוע בין העולמות (ג'ורג' בגלדן), רולו – אחיו המתוסבך של ראגנר (קלייב סטאנדן) והבנים של ראגנר (במיוחד ביורן ואייוור המהממים). כמו כן, חייבת לפרגן לסיגי, טורבי, ג'ודית', אסטריד, והלגה על מפגן מהמם של כח נשי.

פרצופים מוכרים: ג'ונתן רייס מאיירס, אלכסנדר לודוויג, דונאל לוג, גבריאל ביירן, קווין דורנד, יוספין אספלונד.

שורה תחתונה: שווה צפייה.