ג’ומנג’י: השלב הבא – נוסחה מצליחה לא מחליפים

סרטי המשך לעיתים נדירות עושים את העבודה.  ברוב המקרים מדובר ברצון של האולפנים לחלוב את ההצלחה של הסרט הקודם וכל מה שמגיע אחרי רק מחוויר בהשוואה למקור.

כש”ג’ומנג’י: שורדים בג’ונגל” יצא ב2017 היו לי את הספקות שלי. הסרט המקורי מ1995 היה יחיד במינו ולא סתם הפך לקאלט, ושום דבר בעולם לא יכול להשתוות לההופעה האגדית של רובין ויליאמס (זכרונו לברכה), אבל הספקנות שלי לא השתלמה והופתעתי (ובגדול) כשראיתי את הדרך המקורית בה בחרו להמשיך את הסיפור (משחק וידיאו במקום משחק קופסא). בנוסף, כל השחקנים בגרסא המחודשת עשו עבודה מצויינת בתוך הדמויות המשעשעות שלהן והובילו את הסרט להצלחה גדולה.

תעבירו קדימה שנתיים וגם סרט ההמשך קיבל סרט המשך משלו.

גם הפעם היו לי את הספקות שלי, אחרי הכל ברק אינו מכה באותו מקום פעמיים והסיכוי שהסרט החדש יהיה מוצלח הוא נמוך, אבל החלטתי לתת לצוות השחקנים את הקרדיט המגיע להם ולהגיע לסרט ללא דיעות קדומות.

מה הסיפור הפעם?

ארבעת הצעירים מהסרט הקודם (ספנסר, פרידג’, מרתה ובת’אני) סיימו את התיכון והלכו לקולג’ כשהם משתדלים לשמור על קשר לאחר ההרפתקאה שהם חוו בג’ונגלים של ג’ומנג’י. ספנסר (אלכס וולף) מתקשה להתאקלם בחייו החדשים ומחליט ברגע של חוסר מחשבה לקפוץ חזרה אל תוך המשחק. כשחבריו באים לחפש אותו הם מוצאים את החדר ריק ואת המשחק דולק ומחליטים ללכת בעקבותיו כדי להציל אותו.

כדי לשמור על הסיפור מעניין, המשחק התקול מערבב את השחקנים ומושך פנימה בטעות גם את סבו של של ספנסר – אדי (דני דה ויטו) ואת חברו הותיק מיילו (דני גלובר) ואיתם מגיע האתגר של להסביר לשני אזרחים ותיקים איך משחק מחשב עובד (דמיינו כל שיחת טלפון עם ההורים ששואלים איך נכנסים לאינטרנט ותוסיפו לזה סכנת חיים).

 

מרתה (מורגן טרנר) חוזרת לדמותה האטרקטיבית של רובי ראונדהאוס (קארן ג’יליאן) לוחמת קומנדו ומומחית לאומנויות לחימה, פרידג’ (סר’דריוס בליין) נכנס לדמותו הגוצה של פרופ’ שלדון אוברון (ג’ק בלאק) ארכיאולוג, מומחה למפות, שפות, וקודים, סבא אדי נכנס לדמותו המוגזמת של ד”ר סמולדר ברייבסטון (דוויין “הרוק” ג’ונסון) ארכיאולוג, לוחם ומנהיג הקבוצה, ומיילו נכנס לדמותו הקומית של פרנקלין “מוס” פינבר (קווין הארט) זאולוג, מומחה לשפות ונושא כלים.

הקבוצה נלקחת לאזורים חדשים בג’ומנג’י, הכוללים מדבריות אינסופיות, ערים מסוכנות והרים מושלגים והכל במטרה לסיים את המשחק בהצלחה ולהציל את ספנסר בדרך.

כיאה לסרט הרפתקאות, הסטים היו יפהפיים, ההשקעה באפקטים, בתלבושות ובכל המסביב היתה מאסיבית. סצנות האקשן הגבירו את דפיקות הלב ולחלוטין מכרו את ההרגשה שצללנו אל תוך סיפור של “אינדיאנה ג’ונס” בתוך משחק מחשב של פעם.

ההצלחה הגדולה של הסרט טמונה בעיקר בצד הקומי שהצליח להחזיק לאורך כל העלילה. הבדיחות היו מצחיקות מאוד, הסיטואציות מוגזמות אך מבדרות והכל בזכות השחקנים שהצליחו להעביר בהצלחה את הרעיון של דמות בתוך דמות על ידי העברת מניירת כמעט מדוייקת של השחקנים מהם הם שאבו את ההשראה. 

המוצלח מכולם עבורי היה קווין הארט שהביא לידי ביטוי את הקול, צורת הדיבור ושפת הגוף של דני גלובר בצורה הכי אמינה. אחריו הרשים עד מאוד ג’ק בלאק ששיחק גם את פרידג’ – האתלט האפרו-אמריקאי שהתמרמר על הדמות שהוא קיבל וגם את באת’ני – המעודדת המתבגרת שהופכת להיות הדבק של החבורה.

דוויין “הרוק” ג’ונסון נכנס הפעם לתפקיד המפיק של הסרט ונראה שחצי מהשוטים על המסך נועדו כדי לפאר את האגו הענקי שלו. אפרגן ואומר שרוב הזמן הוא שעשע כשחיקה את סבא אדי, אבל היו לא מעט רגעים בהם הוא קצת שכח את עצמו וחזר להיות דמות גיבור האקשן המאוסה שקיימת בכל שאר הסרטים שלו.

נקודות הבונוס מוענקות לאקווהפינה, שגילמה את דמותו של ספנסר החרדתי בתוך דמותה של מינג פליטפוט (דמות חדשה במשחק של נינג’ה מומחית בפריצה, גניבה ופתיחת מנעולים) והראתה צד מוצלח מאוד של דמות דרמתית ורצינית עם נגיעות קומיות עדינות. בעיני היא לחלוטין גנבה כל סצנה שהיא הופיעה בתוכה והיתה הפתעה נהדרת.

 

דמויות נוספות ששוות ציון הן: בת’אני (מדיסון איסמן) שחזרה למשחק כסוס שחור עם יכולות מפתיעות (כן, סוס), אלכס (קולין הנקס) שחזר למשחק כג’פרסון “סיפליין” מק’דונהיו (ניק ג’ונאס) טייס מוכשר שהיה תקוע במשחק בסרט הקודם, הנבל הראשי הוא יורגן “הברוטאלי” (רורי מק’קן – ההאונד מ”משחקי הכס”), נייג’ל בילנגסלי (רייס דרבי) מנחה המשחק חוזר לסיבוב נוסף, ג’ון רייס בואי (קריפקי מ”המפץ הגדול”) הוא הדובר של יורגן ודאניה רמירז היא האקסית המפתה של ברייבסטון.

לסיכום:

בצורה לא צפויה אבל לחלוטין מספקת “גומנג’י: השלב הבא” מספק את הסחורה. זהו סרט מצחיק, כייפי, מבדר ומהנה שסביר להניח היה מצליח יותר אם היה יוצא בקיץ אך עדיין מגיע כמשב רוח רעננה למי שרוצה לברוח ממזג אוויר סגרירי אל עולם הרפתקאות קסום.

ציון: 8 – שווה צפייה.

 

אהבתם? שתפו.

עוד בנושא