נפרדים מסטן לי – טור אישי

איך מתחילים לסכם חיים של אדם שתרם כל כך הרבה מבחינה תרבותית ואישית לדורות שלמים? גם אם אנסה סביר להניח שלא אעשה עמו חסד אך אתנחם בכך שאגדה כמו סטן לי תחייה לנצח באינספור הדמויות שהוא המציא ובעולם המדהים שהוא השאיר אחריו במארוול.

את השם הכרתי כילדה בקרדיטים לסדרות האהובות עלי "אקסמן" ו"ספיידרמן וחברים" וכשהתבגרתי והתחלתי לקרוא קומיקס הוא היה היוצר של כמעט כל הדמויות שאהבתי, אך הפעם הראשונה שראיתי את הפנים שעם השנים יהפכו לנוכחות קבועה בכל סרט וסדרה של דמויות מארוול היתה ב1995 בסרט "עכברי קניונים" של קווין סמית'.

אז, תיכוניסטית שאוהבת להעביר את זמנה בלהסתובב בקניונים ולקרוא קומיקס, הסרט הפך עבורי לקאלט ויחד איתו הסצנה הבלתי נשכחת בה ברודי (ג'ייסון לי) זוכה לפגוש את אליל חייו, סטן לי (בתפקיד עצמו), זה כמובן היה בתקופה של לפני הופעות האורח המפורסמות של סטן ובזמן שהשם שלו היה אייקוני, הפנים היו קצת פחות מוכרות (לבל נשכח שהאינטרנט לא היה נכס הכלל באותה תקופה).

אותה סצנה נחקקה בזיכרוני ולנצח תישאר הופעת האורח האהובה עלי מכולן. אולי כי היא משמעותית ארוכה יותר מכל שאר הופעות האורח שלו ואולי כי היא היתה הראשונה שראיתי ואף פעם לא שוכחים את הפעם הראשונה, אך הרעיון שסטן לי יסכים לגשת ולדבר עם מעריץ שבור לב ולדרבן אותו שאהבה שווה את הסיכונים התחברה לי היטב עם הפרסונה הציבורית שהתרגלתי לראות בכל כנס ובכל אירוע מעריצים, למרות גילו המבוגר, שתמיד שמח להצטלם עם כולם, לחייך, לחתום, לשתף סיפור או זיכרון מהעבר, לתרום מהידע והניסיון חיים שלו ולעולם לא להתלונן למרות שהיו לו את כל הסיבות שבעולם לעשות זאת לקראת הסוף.

אין ספק שלהמשיך הלאה לולהאלה (Valhalla) בגיל 95 זה מכובד ביותר ולמרות שבאופן אנוכי אני מצטערת שלא זכיתי לפגוש את האדם והאגדה אני במובן מסוים "שמחה" שהגיע זמנו. מאז מותה של אשתו האהובה, ג'ואני ב2017, הוא כבר לא היה אותו הדבר, והצלחתו בשילוב עם גילו משכו אליו הרבה טורפים שניסו (וחלק לצערי הצליחו) לחיות על חשבונו ולנצל אותו. בזמן שזה היה ברור לכולם שאדם בגילו לא אמור להגיע יותר לכנסים אלא לנוח בבית וליהנות משארית ימיו, בתו והמנהל האישי שלו, דחקו בו להמשיך בהופעות הציבוריות, לא למען המעריצים אלא למען הכסף וכל התמונות והסרטונים מהשנה האחרונה הבהירו כמה סטן כבר לא במצב טוב והוא זקוק למנוחה. אז בזמן שהעולם איבד אגדה, אנחנו גם יכולים לנשום לרווחה שעכשיו הוא נמצא במקום טוב יותר הרחק מכל הרעש והמצוקה.

כדי לא לסיים את הפרידה בטון חמוץ נזכיר שסטן היה אמן התחפושות, עובר כיו הפנר, לארי קינג, ספר בין ממדי, איש שליחויות, נהג אוטובוס, איש אבטחה, מורה בבית ספר ועוד שלל דמויות שהשאירו את חותמן בכל הופעה. ואם בדמויות עסקינן, אז קשה שלא לציין את האקסמן, קובץ הדמויות הכי מעניין בעולם הקומיקס, שכללו אנשים טובים, אנשים רעים ואנשים מורכבים שייצגו באופן מעורר השראה במשך דורות את הפנים האמתיות של החברה, כהקבלה לגזענות, הומופוביה, סקסיזם וחוסר קבלה של השונה. השיעורים החשובים שהוא לימד אותנו לעולם לא ישכחו ועליהם לנצח נהיה אסירי תודה. אקסלסיור!

נ.ב – סטן לי צילם את הופעת האורח שלו ב"עכברי קניונים 2" ואני מחכה בקוצר רוח לראות איזה נאום מעורר השראה הוא נתן הפעם.