באמבלבי – סרט קיץ חורפי

במסגרת המגמה ההוליוודית של לסחוט כל פרנצ'ייז עד טיפת המיץ האחרונה, גם "הרובוטריקים" זכו ל5 סרטים נטולי הצדקה, כאשר בעיני רק השניים הראשונים היו שווים משהו וכל השאר היו בזבוז זמן מוחלט.

מייקל ביי, שהפך לאחד מיוצרי הקולנוע השנואים ביותר בתעשייה על ידי קהל מעריצי "הרובוטריקים" החליט לקחת צד אחורה ורק להשתתף בקטנה בהפקת סרט הפריקוול (קדימון) "באמבלבי" כדי לתת לו צ'אנס שיווקי ונראה שזה היה לטובה כי לראשונה מזה שנים הקהל לא שנא את הסרט.

הבמאי טרוויס נייט החזיר לפרנצ'ייז את מה שכולם אהבו בו כשהם היו ילדים וצפו בסדרה המצויירת. צבעים, הומור, המון רובוטריקים, משפטי מפתח, מוזיקה ורגש. הדגש היה יותר על עלילה ופחות על האקשן והפיצוצים וזה מה שהמעריצים חיפשו.

עבורי הצפייה בבאמבלי היתה חצויה. היו סצנות אקשן שעבדו והיו כאלה שהיו לחלוטין מיותרות. היתה השקעה אמיתית בבניית עלילה ומתן נפח לדמויות השונות אבל כמות הקלישאות והקיטש בסרט היו גבוהות מאוד ולעיתים קרובות מדי העפילו על ההנאה מהסיפור. הסכמתי עם חבריי שהסרט מוצלח יותר מרוב הסרטים שקדמו לו, אך לא יכולתי לומר שמדובר בסרט שחובה לראות. אפילו עם פסקול משובח ביותר המלא בלהיטים משנות ה80, עדיין קשה לי לומר שמדובר בסרט שהוא לא יותר מסביר.

מצד אחד, אהבתי את רצף ההתחלה – המלחמה בין הרובוטריקים לשקרניקים בסייברטרון היתה משהו שהצופים ייחלו לו עוד מלפני שהסרטים החלו, ואומנם קיבלנו רק טעימה קצרה מהסוף שלה, זה היה מחזה נפלא לראות את כל הדמויות ברקע של הכוכב שלהם ולו בשביל הסצנות האלה בלבד שווה ללכת לראות את הסרט.

מצד שני, רק כמה רגעים ספורים אל תוך הסרט, באמבלבי הופך למטרה של הצבא האמריקאי המפגין אפס סובלנות למבקר מכוכב אחר ואוטמטית מראה את פרצופם המכוער של בני האדם. הטענה העיקרית שלי היא שזה קרה מוקדם מדי בסרט ומהר מדי בכללי.

מצד שלישי, אהבתי את הדינמיקה בין הדמות של צ'ארלי (היילי סטיינפלד) לבאמבלי, הם היו צוות מוצלח ופתחו מערכת יחסים חברית אמיתית שהיתה אותנטית בהרבה יותר מהשילוב עם שאר בני האדם בהם "בי" נתקל למשך הסדרה, אך מצד רביעי, שאר מערכות היחסים בסרט היו פלסטיקיות ולא באמת הוציאו ממני את התגובות להן סביר להניח יוצרי הסרט ציפו.

אז מה היה לנו בעצם? (ספויילרים לכל הסרט בהמשך)

צ'ארלי ווטסון היא אלופת קפיצה למים לשעבר שהפכה למכונאית חובבת והיחידה שבאמת מתאבלת על המוות של אביה, בזמן שאמא שלה, אחות מעופפת וחסרת חוט שדרה או יכולת חינוך, ממזמן המשיכה הלאה וחיה עם איזה דביל חסר טאקט שחושב שהיא צריכה לחייך יותר (קיו עקיצה פמיניסטית), אחיה הקטן עסוק בעיקר בעצמו ובתחביבים שלו ומשמעותי לעלילה בערך כמו דחליל בים.

בנתיים יש לצ'ארלי שכן שקוראים לו ממו (ג'ורג' לנדבורג) שדלוק עליה חזק אבל היא לא שמה עליו בכלל עד שהוא בטעות מגלה את באמבלי במוסך שלה ונהפך לשותף לסוד בתור ברירת מחדל. כי זה היה יכול להיות כל בנאדם אחר. אבל ממש, כל בנאדם אחר.

בשלב מסוים של הסרט הכניסו לנו כמה סצנות לא קשורות כדי להזכיר לנו שזה סרט אמריקאי, אז יש איזה בחור חתיך שצ'ארלי עושה מולו פאדיחות וקבוצה של "בנות רעות" מקובלות שצוחקות על צ'ארלי שהיא עובדת בעבודה מעפנה ושיש לה אוטו מעפן ושאבא שלה מת (אאוץ'), כל זה אגב, לא מקדם את העלילה בשום צורה, חוץ מלהראות לנו שלצ'ארלי יש עומק ועבר כואב. נגיד…

משם חותכים לבאמבלבי, חייל צעיר במחתרת הרובוטריקים שמנסה להילחם בשקרניקים ונשלח לכדור הארץ כדי לבדוק אם אפשר להקים שם בסיס חדש כדי להציל את מה שנשאר מהרובוטריקים. בשלב הזה של הסרט, לבי יש עדיין קול והוא סוג של נער מתבגר בעצמו, אך זה נעלם ממש מהר כשאחד השקרניקים קורע לו את התיבת דיבור ומשאיר אותו אילם. טאם טאם דאם.

כל הקרב הזה מתנהל מול עיניהם של חבורת חיילים מבוהלים, שבראשם עומד ג'ון סינה, באמבלבי מצליח לברוח ולגרום לכולם לחשוב שהוא מת או נעלם עד שצ'ארלי מוצאת אותו במגרש למכוניות ישנות.

ברגע שצ'ארלי מתקנת את החלקים השבורים באמבלבי מתחיל לקבל את הזכרון שלו בחזרה והופך למצב רובוטריק, מה שמעיר את השקרניקים בצד השני של הגלקסיה והם באים לכדור הארץ כדי למצוא אותו ולגלות איפה אופטימוס פריים מתחבא.

מהשלב הזה בסרט אנחנו מקבלים שילוב של "אי.טי. חבר מכוכב אחר" ו "ענק הברזל" – צ'ארלי מתחברת עם באמבלבי ומלמדת אותו כיצד להתחבא מאנשים אחרים מתוך הבנה שהם לא יקבלו אותו כמוה, הם הופכים לחברים טובים, החיבור בניהם מלא בהומור ורגשות חיבה, הוא עוזר לה להתגבר על האישיוז שלה עם אבא שלה, היא עוזרת לו למצוא מחדש את הקול שלו באמצעות רדיו חדש, הוא מפחד מהכלב שלה והורס לה את הבית וכשממו מגלה על קיום באמבלבי ומצטרף לסוד, השלישיה נהנת ביחד בשלל סצנות מבדרות עד שהשקרניקים מגיעים לסביבה ומנסים להשמיד את כולם.

לא שזה יותר מדי מפתיע, אבל השילוב של השקרניקים עם צבא ארה"ב נראה הולם וג'ון סינה עושה עבודה טובה בלשכנע אותנו שהוא האיש הרע שרוצה להפוך את כל הרובוטים לחלקי חילוף.

תבנו על זה כמה סצנות אקשן, כמה קרבות רובוטים, כמה פיצוצים וכמה מרדפי מכוניות וקיבלתם סרט רובוטריקים טיפוסי.

לחיוב אומר שסצנת הסיום בה צ'ארלי נפרדת מבאמבלבי ושולחת אותו אל העולם היתה דיי מרגשת, אחרי הכל החברות בין שניהם היתה אחד הדברים העיקריים שכן אהבתי בסרט וכן שמחתי שלמרות אינספור הקלישאות נמנעו מלהפוך את הקשר בין צ'ארלי לממו לרומנטי והיא השאירה אותו בפרנדזון שם הוא שייך.

לסיכום: אם ראיתם את כל הסרטים האחרים אז תראו גם את זה, אך אין סיבה לרוץ לקולנוע במיוחד. ציון: 6