"המלך של סטטן איילנד" – ביקורת סרט

מעטים המפורסמים שזוכים לראות את מפעל חייהם מונצח בסרט ביופיק ועל אחת כמה וכמה כשהם בסך הכל בני 26 ומגיעים מסטטן איילנד – אחד הרובעים הפחות זוהרים של ניו יורק. 

פיט דייווידסון, הקומיקאי הצעיר ביותר בהיסטוריה של "סאטרדיי נייט לייב" (SNL) הצטרף לצוות הסדרה בתחילת העונה ה40, כשהוא היה בסך הכל בן 20. את האודישן לסדרה הוא קיבל לאחר שהרשים את ביל היידר על סט הצילומים של הסרט "אסון מהלך" (Trainwreck) לצד איימי שומר ובבימויו של ג'אד אפאטו.

תעבירו קדימה חמש שנים פלוס מערכת יחסים מאוד מתוקשרת עם זמרת פופ מסויימת שלא ננקוב בשמה (אבל נציין שסימן ההכר שלה הוא קוקו גבוה), ופיט דיווידסון יושב לצד ג'אד אפאטו בכיסא הכותב/המפיק של סרט המבוסס על חייו. בערך.

"המלך של סטטן איילנד" מערבב בין מציאות לדמיון במין גרסת "מה היה קורה אם לא…" כשהמטרה היא להתמקד בעיקר ברובד האנושי והבין-אישי בחייו של דיווידסון, האובדן של אביו הכבאי בפיגוע בבנייני התאומים כשהוא היה רק בן 7, בבעיות הנפשיות שהתפתחו בהמשך לטראומה, במערכת היחסים הקרובה עם אימו ואחותו  ופחות בקריירת הסטנד-אפ המצליחה שהחלה כשהוא היה עדיין בתיכון. 

הסרט מלווה את סקוט (דיווידסון), סטלן-בטלן שחולם להיות מקעקע ולפתוח מסעדת קעקועים (רעיון רע בכל המובנים) במסע ריגשי מלא תהפוכות כשהוא מנסה למצוא את מקומו בחיים, תוך כדי בחינה של כל מערכות היחסים והחברויות בחייו, בדיוק כשהאחות הצעירה והמוצלחת עוזבת לקולג' (מוד אפאטו) וגבר חדש נכנס לחייה של אימו (מריסה טומיי המדהימה).

בחלקים בהם הגבולות מטשטשים והטרגדיה האישית של משפחת דיווידסון מופיעה בקדמת הבמה, סקוט נאלץ להתמודד עם צלקות נפשיות שמעולם לא החלימו עקב האובדן הטראומטי של אביו הכבאי בשריפה.

עבור פיט, צילום הסרט בשיתוף כבאים אמיתיים, חברים של אביו, בני משפחתו וחברים שלו (כמו השחקן/המוזיקאי קולסון בייקר aka "מאשין גאן קלי") היתה חוויה טיפולית והזדמנות חד פעמית להביא מודעות לקשיים האישיים שלו כמו מחלת הקרוהן, הפרעת קשב וריכוז, דיכאון, הפרעת אישיות דו קוטבית והתלות שלו במריחואנה.

ציפיתם לקומדיה קלילה אה?

ג'אד אפאטו ידוע בתור יוצר של קומדיות קלילות, הוא עומד מאחורי סרטים כמו "בתול בן 40", "הדייט שתקע אותי", "אל תתעסקו עם הזוהן", "חרמן על הזמן", "אסון מהלך" ועוד, כך שהשפה הקולנועית שלו ברורה. תוסיפו לזה את העובדה שרוב המערכונים בהם פיט דיווידסון משתתף ב"סאטרדיי נייט לייב" סובבות סביב דמות של אהבל סטלן הייתם מצפים לקבל סוג מאוד ספציפי של קומדיה.

אין ספק שלא צפיתי לכך שאתרגש עד דמעות לפחות חצי מהסרט ושתחושת סיפוק תלווה אותי כמה שעות לאחר הצפייה.

מעבר לכך שפיט דיווידסון נתן את הופעת חייו (ליטרלי) והפגין בגרות מעבר לשנותיו, הוא הראה את היכולת להחזיק סרט שלם על כתפיו בין אם זאת דרמה או קומדיה ולגרום לצופים להתחבר אליו ברמה האנושית ביותר. רצית להיות שם בשבילו, ברגעים הקשים וברגעים הטובים.

בנוסף לפיט הליהוק היה מוצלח במיוחד ודמויות המשנה עזרו להמחיש את ההרגשה האותנטית של סטטן איילנד. מריסה טומיי נעלמה לחלוטין בתוך הדמות של אם המשפחה ומוד אפאטו, הבת של ג'אד, נכנסה כל כך חזק לדמות של אחותו של פיט שהם נפלו לוויכוחים קטנונים על הסט בדיוק כמו אחים אמיתיים.

ביל בורר שגילם את ריי בישופ – הכבאי והשפם, הביא טונות של אותנטיות עם אופי מורכב שגורר אנטגוניזם לצד חיבה אמיתית ומערכת היחסים המתפתחת שלו עם סקוט היתה המעניינת ביותר בכל הסרט.  אלקסיס ריי פלורנזה ולוק דיוויד בלום, השחקנים הצעירים שיגלמו את הילדים של ריי גנבו את ההצגה בכל סצנה שהם השתתפו בה והדינמיקה שלהם עם פיט עצמו היתה מפתיעה ומרעננת.

עבורי, אחת הדמויות האהובות היתה קלסי – החברה של סקוט, בגילומה הססגוני של בל פואלי שאספה לא מעט מהרגעים המצחיקים בסרט והוכיחה לכולם שאין לזלזל בחלומות של אנשים, גם אם הם מרגישים אלמנטרים למדיי. היא כבשה את המסך עם טונות של קסם אישי ואם היו מחליטים לצלם ספין-אוף "הנסיכה של סטטן איילנד" לחלוטין הייתי צופה בו.

מכל צוות השחקנים ההפתעה הגדולה עבורי היתה סטיב בושמי, אחד משחקני האופי הטובים ביותר בביזנס אך גם כבאי מוסמך בעברו ובהמשך למשחק על הגבולות המטושטשים בין מציאות לאומנות, הוא גם חזר להתנדב ככבאי בניו יורק בזמן האסון במגדלי התאומים. 

בושמי ושאר הכבאים האמיתיים בסרט העבירו ברגישות יוצאת מן הכלל את המורכבות של המקצוע, ההקרבות של המשפחות שמאבדות את האהובים שלהם בזמן שהם מצילים חיים של אחרים ואת האחווה הקיימת בין הכבאים שהמקצוע הנבחר שלהם הופך אותם למשפחה. מנקודת המבט שלי, כל הסצנות בתחנת הכיבוי היו הטובות ביותר בסרט.

לסיכום

קשה לי להגדיר את "המלך של סטטן איילנד" כקומדיה ולכן אם אתם מחפשים סרט שיגרום לכם לצחוק ולהעביר שעתיים בקלילות זה לא זה. עם זאת אני ממליצה עליו מכל הלב.

הסרט הוא דרמה קומית מהסוג הטוב ביותר –  הוא מצחיק שצריך, מרגש בכל המקומות הנכונים, יש לו מסרים חשובים להעביר והוא מראה התפתחות של ממש בדמויות. 

קל להזדהות עם הדמות של סקוט ולהבין את הקשיים שהביאו את פיט לקומדיה במציאות. אם לא היתה לכם ההערכה גבוהה אליו לפני הסרט הזה, סביר להניח שדעתכם תשתנה.

ציון: 9

עבור ישראלים הסרט זמין לצפייה באמאזון פריים וידיאו, ואפל טי וי. יתכן ויופץ בצורה רחבה יותר בהמשך.

איך לצפות

קרדיט לתמונות: Universal Pictures