טאטרן בהשקת האלבום Foresee – סקירת הופעה

שבת בערב. קהל מגוון של חובבי מוזיקה מכל הגילאים נכנס ברוגע וממלא את מועדון הבארבי בתל אביב.
הפסקתי ממזמן לספור את כמות ההופעות שנוכחתי בהן במוסד המוזיקלי הותיק של העיר אך נראה שהפעם אני עומדת לחוות סגנון אחר לגמרי של הופעה.
כשוזמנתי לסקר את הופעת ההשקה של האלבום החדש של "טאטרן" לא ידעתי למה לצפות. מעולם לא נכחתי בהופעה של להקה אינסטרומנטלית והקונספט נראה לי זר ומוזר. איך נראית הופעה של להקה שמופיעה ללא זמר? איך הקהל מגיב אם אין מילים לשירים? האם מה שצפוי לי הוא ערב של קרחנות המזכירות מסיבת טבע?
למרות שעשיתי שיעורי בית והקשבתי לשירי הלהקה באינטרנט, עדיין לא ידעתי למה לצפות ובעיקר חששתי שערב מוזר יהיה לפני.
טעיתי.

האנרגיות של הקהל היו מחשמלות. חוסר במילים לא מנע מאלף אנשים לנוע, לרקוד, לשרוק, למחוא כפיים ולקפוץ בהתרגשות בתגובה למופע המדהים שהוצג לפניהם על הבמה.
טאטרן לא זקוקים למילים כיוון שהשליטה שלהם בכלי הנגינה היעודים שלהם היא עילוי מוזיקלי. היכולת שלהם לגרום לגיטרה, בס ותופים להישמע כמו מקהלה שלמה של כלי נגינה שונים ומשונים היא בגדר קסם ותעלומה.

בשילוב עם תאורן מנוסה, שלושת חברי הלהקה : אופיר בינימינוב (גיטרה בס), תמוז דקל (גיטרה חשמלית) ודן מאיו (תופים) יצרו מופע אור-קולי מרהיב, צבעוני ומגוון שמכסה כמעט כל ז'אנר מוזיקלי שקיים וגם אם ממש אנסה לא אצליח לקמט את החוויה לסגנון אחד ספציפי אם כי נראה שהם המציאו משהו חדש לגמרי משל עצמם.

לגבי התהייה שלי לתגובות הקהל, נראה שמדובר במעריצים אדוקים שמכירים כל שבירה וכל פנייה שבצעה הלהקה במהלך המסע המוזיקלי של הערב. מסע שיכל להמשך גם במשך שעות ארוכות ולא היה נמאס.עבורי, לא תמיד היה ברור היכן שיר אחד מסתיים והשני מתחיל, אך זה לא מנע ממני להנות מכל עלייה וטיפוס שהוירטוראזים על הבמה הובילו ונסחפתי עם מחיאות הכפיים, השריקות והתנודות של האנשים סביבי, שהתמסרו טוטאלית למוזיקה בצורה פיכחת וטהורה.
כמו מלחיני סרטים שבונים פסקול לכל שלב בעלילה, כך טאטרן הובילו את הקהל לאורך הסיפור שלהם ולא שכחו לכלול גם להיטים מאלבומים קודמים ואת הקאבר הקסום ל" Strawberry Fields Forever" של הביטלס.

הלהקה לוקחת את אלבומה החדש להופעות בבאר שבע, בקיבוץ דן, בחיפה, ובירושליים. אפשר להזמין כרטיסים פה: tatranmusic.com/events