ביקורת בקטנה: "ספיידמן: רחוק מהבית"

שחקנים: טום הולנד, זנדאיה, ג'ייק ג'ילנהל, סמואל אל ג'קסון, קובי סמולדרס, מריסה טומיי, ג'ון פבארו, ג'ייקוב בטלון
מה הדיבור?
הסרט השני לריבוט של ספיידמן תחת הכנפיים של מארוול וסוני עם טום הולנד.
מבחינה כרונולוגית, הסרט מתקיים מייד לאחר עלילת "הנוקמים: סוף המשחק", כאשר פיטר פארקר צריך להתמודד עם אובדן המנטור שלו, ללמוד לגשר בין תפקידו כהגיבור השכונתי/העולמי וחבר חדש ב"נוקמים" לבין הרצון לחיות חיים רגילים בתיכון לצד חבריו והנערה אותה הוא מחבב.
אז מה הסיפור הפעם?
פיטר טס לאירופה לטיול כיתתי עם תכנונים להשאיר מאחוריו את ספיידרמן לקיץ ולהתמקד בMJ אך תוך כדי הטיול הוא נתקל באיומים חדשים ומגוייס כנגד רצונו לעזור לניק פיורי להתמודד עם המשבר החדש.
הוא נתקל בקוונטין בק, שזוכה לכינוי "מיסטריו", גיבור חדש וכריזמטי מעולם מקביל שמגיע לעזור.
הטוב:
חד משמעית מוצלח בהרבה מ"ספיידרמן: השיבה הביתה".
סרט קיץ כייפי ונחמד. אפקטים מעלפים ומרשימים, כימיה נהדרת בין השחקנים, כמה רגעי הפתעה ענקיים (אל תעיזו לקום מהכסא עד סוף הכתוביות לחלוטין שווה את זה). חיבור אינטלגנטי לסרטים הקודמים של מארוול, במיוחד איירון מן והנוקמים שמזכיר לנו שהם עדיין ממשיכים עם הייקום הקולנועי. וקליף האנגר מעולה לסרט הבא.
הרע:
ניק פיורי ומריה היל בהופעה הכי גרועה שלהם עד כה. האם הם עובדים עם שילד? האם הם לבד? למה אין להם מושג מהחיים שלהם? האם השחקנים שכחו איך משחקים? – להגנתם אומר שיש הסבר לחלק מהדברים האלה שלא אחשוף מטעמי ספויילרים אבל עדיין, ממש גרוע!
המכוער:
השיער של זנדאיה. לא ברור מה הלך שם עם הסטיילינג. אבל אם זה הדבר היחידי שיש לי לומר בנושא אז כנראה שהמצב טוב.
שורה תחתונה:
לגמרי שווה צפייה, לגמרי שווה בתלת מיימד ואם אפשר אז אפילו IMAX.
מקבלים גם תשובות לכמה שאלות שנשארו פתוחות מ"הנוקמים: סוף המשחק", צוחקים הרבה, וזאת אחלה דרך להעביר שעתיים.
ציון: 8