רפסודיה בוהמית – ביקורת סרט

במאים: בריאן סינגר, דקסטר פלטצ'ר | שחקנים: רמי מאליק, גווילין לי, בן הארדי, ג'וזף מזלו, איידאן ג'יליאן, טום הולנדר, לוסי בוינטון ומייק מאיירס.

איך מתחילים לדבר על סרט שמתאר את מפעל החיים של אדם כמו פרדי מרקיורי? איך מסבירים מה זאת התופעה שהיא קווין?

ניסיתי לחשוב על אינספור התחלות, פתיחות שקופצות ישר אל לתוך הסרט או כאלה שמתחילות עם ציטוט או אנקדוטה מעניינת, אך נראה שהקושי בלהתחיל לתאר את היצירה המופלאה הזאת טמון במורכבות של הרגשות המעורבים שאני מחזיקה בהם כבר יומיים לאחר הסרט עצמו.

אז בואו נקפוץ אל המים ואולי נתחיל גם מהסוף. האם הסרט שווה צפייה? – חד משמעית כן. האם מעריצי קווין יהנו ממנו? – קשה לי להאמין שלא, אך שווה לציין שהסרט בעיקרו מסתובב סביב פרדי ואם אתם רוצים לראות קצת יותר על חיי שאר חברי הלהקה סביר להניח שתצאו לא מסופקים אך שווה לציין שבראיין מאי ורוג'ר טיילור היו מפיקים ויועצים על הסט אז מה שתראו הוא בהחלט אותנטי.

כמו הרבה אנשים את הדיסקוגרפיה של קווין אני מכירה הייטב, אומנם לא בצורה דתית אך בהחלט מעבר לסינגלים המפורסמים, כשמה שנשאר מהלהקה הגיעו לארץ להופעה עם אדם למברט רצתי לקנות כרטיסים והם לא איכזבו, אך אני מוכנה להודות שלא ידעתי כל כך הרבה על האנשים שהרכיבו את הלהקה. כן ידעתי שפרדי נפטר מאיידס ושבראיין מאי הוא דוקטור לאסטרופיזיקה אבל פחות או יותר שם הידע הכללי שלי נגמר.

הופתעתי לגלות שהשם האמיתי שלו הוא פארוק בולסרה ושהוא ממשפחה פרסית שהיגרה מזנזיבר לאנגליה. ואיכשהו בגלל השפם המפורסם או הפרסונה הגדולה מהחיים הצלחתי לפספס גם את העובדה שהיו לו 4 שיניים עודפות (ע"ע היפרדונטיה) ובעקבות זה היו לו שיניים בולטות עד מאוד, אך התופעה הדנטלית עבדה לטובתו, כי חלל פה יותר גדול אומר טווח ווקלי רחב יותר ואחרי הכל, פרדי היה ידוע בטווח ווקלי יוצא מן הכלל.

כחוויה קולנועית אני ממליצה בלב שלם ללכת ולצפות בסיפור ההצלחה המטאורית שהיא קווין ולמרות חילוקי הדיעות והבלאגנים על הסט שהביאו לפיטורו של הבמאי בראיין סינגר לקראת סוף הצילומים, לא היה ניתן להרגיש ששני במאים עבדו על הסרט והתוצאה היתה קרובה למושלמת.

"רפסודיה בוהמית" היא חוויה מוזיקלית נפלאה. האולם כולו לא יכל לעצור את עצמו מלשיר לעצמו יחד עם כל השירים, הרגעים הקומים הוציאו מאיתנו צחוק בלתי נשלט והרגעים הדרמטים והעצובים גרמו לנו להזיל דמעה או שתיים והיה קשה שלא להתפעל מהעבודה המושלמת של כל הצוות, בין אם זה השחקנים שלא רק נראו דומים לאנשים האמיתיים עליהם מבוססות הדמויות (אני בעיקר נדהמתי מהדמיון של השחקן שגילם את בראיין מאי) אלא ההבעה המדויקת לחלוטין של כל המניירות האישיות שלהם (רמי מאלק, מועמדות לאוסקר בדחיפות) לבין מעצבי השיער, האיפור והתלבושות שהצליחו לשחזר בצורה מדויקת להפחיד את כל הלוקים האייקונים של פרדי והלהקה.

הסרט לוקח את הקהל במהירות הבזק מחייו המונוטוניים של פרדי כעובד בשדה תעופה ומעריץ מוזיקלי לחבר בלהקה עם בראיין מאי ורוג'ר טיילור (דיקי הצטרף מאוחר יותר). אנו מרפרפים על הרומן שלו עם מרי אוסטין וממשיכים להחתמה כמעט מיידית של הלהקה בחברת תקליטים גדולה, משם אנחנו מתעופפים דרך רצף של סיבובי הופעות והקלטות, כמה וויכוחים עם חברת התקליטים, כמה וויכוחים בין הלהקה עד ליציאתו של פרדי מהארון וההתחלה של התנהגות פרועה ואקצנטרית שהובילה להתדרדרות אל סמים, אלכוהול, מסיבות סקס, קריירת סולו והתרחקות מכל מי שבאמת חשוב. הנפילה התהומית קורת בין השאר בגלל פול פרנטר, המנהל האישי של פרדי ומי שהיה גם כביכול החבר הכי טוב שלו אך למעשה רק ניצל אותו ובודד אותו משאר החבורה, עד להתפכחות והאיחוד של קווין במיוחד לטובת המופע המפורסם ביותר בהיסטוריה "הלייב אייד" שהזכיר לעולם כולו למה קווין היא להקה בליגה אחרת משלה.

אם זה נשמע שעפתי דרך הסרט בקצרה אז זאת בהחלט היתה ההרגשה.

אחת "התלונות" העיקריות שלי מבוססות על זה שהעלילה זזה מהר מדי והסיפור היה מתומצת מדי. הסרט הוא שעתיים וקצת אבל ללא ספק הרגיש פחות ואם היו מוסיפים עוד חצי שעה אף אחד לא היה מתלונן.

ההתחלה טסה, רגע אחד פרדי הוא בחור בישן ומופנם שהולך להופעה במועדון קטן ומעופש ורגע אחרי הוא הופך לסולן הלהקה. רגע אחד הם מתחילים לחשוב על הקלטה, רגע אחרי 2 מפיקים חשובים שומעים אותם ומציעים להם דיל. רגע אחד הם מופיעים במקומות קטנים, רגע אחר הם ממלאים את וומבלי. הכל הרגיש כאילו מיהרו להעביר קדימה את ההתחלה כדי להתמקד בנפילה והתדרדרות של פרדי.

מה שלשמחתי הם לא מיהרו להעלים היה הקשר של פרדי עם מרי, אהובתו הראשונה ויש שיאמרו אהבת חייו. פרדי היה ידוע כהומוסקסואל והוא נפטר עקב סיבוכים של מחלת האיידס שהיתה המגפה הנוראית ביותר של קהילת הגייז בשנות ה80 אך הוא היה דו מיני והאהבה שלו למרי היתה אמיתית ומינית לכל דבר. גם כשהם נפרדו בסופו של דבר בגלל רצונו של פרדי לגלות את הצד ההומוסקסואלי שלו, הם נשארו חברים טובים וכשהיא המשיכה הלאה והכירה בחור חדש פרדי קינא ביחסים שלהם ובאהבתה אליו בצורה אמיתית וכואבת.

כיוון עלילתי נוסף שאהבתי שלא התעלמו ממנו היה התרומה של שאר הלהקה להצלחה של קווין. נכון, פרדי היה הדמות המרכזית, פרפורמר מטורף, זמר, מבצע, מלחין והוא כתב את רוב השירים והיה מאוד עקשן לגבי איך שהוא רצה שהם יבוצעו אבל גם ברייאן וגם דיקי היו אחראים ללא פחות להיטים גדולים של הלהקה והם תרמו לעשייה וליצירה לא פחות מפרדי למרות שלא ניתן להם הקרדיט המספק.

ציון סופי: 8.5 

שווה צפייה, מרגש, כייפי, לוחץ על כל הכפתורים הנכונים, מהנה אך לא עמוק מדי.

קרדיט לתמונות: IMDB