ראיון עם דניאל גריידי מלהקת Injected

פורסם באתר אלטרנטיב ישראל. 2003.

אני אתחיל בהצהרה: אני מ-ת-ה על Injected… אז אם תשמעו (ובטוח תשמעו) צליל אוהד במהלך הכתבה… זאת הסיבה.

אלבום הבכורה שלהם Burn it Black שייצא לקראת סוף 2002, הוא מהטובים ביותר שיצא לי לשמוע בתקופה האחרונה ואולי אני אפילו אגדיל ואומר… בשנים האחרונות.
הווקליות של הזמר, דני גריידי, מדהימה ומלאת אנרגיה, יש כאלו שיאמרו שהוא מזכיר קצת את ברנדון בוייד של אינקובס רק עוצמתי יותר.
האלבום מלא בסגנונות מוזיקלים שונים ומגוונים המשלבים Urban Old School יחד עם כוחניות מטאלית ורגש. הרבה רגש…
הם שמים דגש רציני על תוכן השירים שלהם וכל מילה בדיסק טעונת רגשות.

אבל לפני הכול, תרשו לי לספר לכם קצת על מי הם בעצם?

חברי הלהקה הם דני גריידי (בן 27) זמר וגיטריסט, כריס ווג’טל( בן 28) מתופף, סטיב סלוביסקי(בן 27) בסיסט. כשהלקה נוסדה הם היו ארבעה, היה להם עוד גיטריסט מוביל בשם ג’ייד למונס שעזב את הלהקה ממש לאחרונה, סיבת העזיבה ממש לא ברורה, אבל יודעים שהכול היה ברוח טובה.

הם כולם מאטלנטה ג’ורג’יה’ ארה”ב. הם הכירו בתיכון, הם היו יותר חברים טובים מאשר סתם חברי להקה, אבל דבר אחד תמיד היה ברור להם וזה האהבה למוזיקה.

הם עשו את המסלול הרגיל של חזרות במרתף ומשם הופעות בפאבים מקומיים ואז יום אחד קלט אותם המפיק המוזיקלי בוטש ווקר (Marvelous 3) והחתים אותם. לעבודה הצטרפו גם האנשים של אומנים כמו פיונה אפל, Rage Against the Machine וJurassic Five

החבר’ה האלה נשארו פשוטים ועם רגליים על הקרקע, הם שומרים על קשר הדוק עם המעריצים שלהם דרך אתר האינטרנט שלהם. הם מאוד אנטי-התמסחרות והם דרשו שבעטיפת האלבום שלהם ובחוברת עצמה לא יהיו תמונות שלהם ואם כבר אז שיהיו מטושטשות… ולמקרה שתהיתם, לא, הם לא מכוערים, אפילו להפך… הסולן, דני גריידי, הוא ממש “פוסטר בוי” ממדרגה ראשונה.

גם להשיג תמונות שלהם ברשת (לא מהופעה) זה בגדר של משימה בלתי אפשרית 3.

אז מה כן אפשר להשיג? אם תקנו את הדיסק שלהם (תקנו, תקנו, תקנו) אז תמצאו על הדיסק (חוץ מהשירים עצמם) גם קליפ של Faithless וגם תוכלו להתחבר לתיבת דואר אישית של הלהקה ולשלוח להם אימייל (דבר שאפשר לעשות ר-ק דרך הדיסק עצמו).

בימים אלו ממש הם עובדים על דיסק שני ובין לבין הם מופיעים בכל מיני פאבים באטלנטנה (מחווה לעברם המפוקפק?) ודני אפילו הספיק להתחתן בדרך…

עכשיו אחרי כל ההקדמה הזאת (ושלא תחשבו שסיימנו כאן) החלטתי לצ’פר אתכם בראיון בלעדי ל”אלטרנטיבה” שנעשה עם דני גריידי בכבודו ובעצמו, על הלהקה, על האלבום החדש וגם גם קצת על ישראל… שווה להמשיך לקרוא…

מאיפה בא השם Injected ? האם יש לו משמעות מיוחדת עבורכם?

היינו מתאמנים במרתף של כריס, שבצורה יעילה במיוחד שימש גם כמוסך למכוניות, נראה לי שהוא הצליח לשחזר משהו כמו 3 או 4 מכוניות בזמן שעבדנו שם… היינו צריכים שם ללהקה וממש היה נמאס לנו לחפש אחד. הבנו ששמות להקה הם חסרי משמעות אחרי תקופה מסוימת, אז בחרנו משהו קצר וקל להגיד ולזכור. אני חושב שבאותו היום היו שם כמה ערכות הזרקת דלק על הרצפה…

אם הייתם צריכים להציג את הלהקה למעריץ חדש ע”י אחד מהשירים שלכם, באיזה שיר היית בוחר?

סביר להניח שאת שיר הנושא Burn it Black. הוא קצר ופשוט, כבד ויש לו פזמון טוב, סולו גיטרה ולפעמים שינויי חתימת מפתח

קראתי בביוגרפיה שלכם שהתחלתם עם 4 חברי להקה, למה עכשיו אתם רק שלישיה?

לאחרונה נפרדנו מהגיטריסט הראשי שלנו, ג’ייד למונס.

יש לכם בכלל זמן חופשי?

כן, יש לנו קצת זמן חופשי כשאנחנו לא בסיבוב הופעות או באולפן כותבים חומר חדש מסביב לשעון, זה מרגיע אותנו, עוזר לנו מבחינה יצירתית וזה כייף אחד גדול בשביל כולנו.

האם החיים שלכם השתנו בעקבות יציאת האלבום?

החיים שלי השתנו מהרגע שיצאנו למסע הופעות, אני קצת יותר פרנואיד וחשדן באנשים אחרים והמניעים שלהם. מסע הופעות יכולה להיות חוויה מאוד מוזרה, אתה אף פעם לא יכול לעזוב את העבודה שלך, אתה מטייל בתוך מן בועה קטנה שאף אחד אחר לא יכול ממש להתחבר אליה ותמיד יש מישהו שרוצה משהו ממך, אבל באותו הזמן, אני מרגיש קרוב יותר ופתוח יותר למשפחה והחברים שלי, יותר מתמיד.

ספר לנו משהו שממש יפתיע אותנו על הלהקה…

נשאר בכלל משהו שיכול להפתיע מישהו יותר? אני לא יודע… אה… אולי אם אני אגיד לך שכולנו בעצם נשים? את רואה? הלכתי עד הסוף עם זה ואת עדיין לא מופתעת…

באיזה שלב של אלבום חדש אתם נמצאים?

זה בתהליכי כתיבה. זה בהחלט סאונד חדש עבורנו.

האלבום שלכם Burn it Black ידוע בנגיעתו בנושאים קשים כמו התמכרות לאלכוהול (Only hurts awhile),  דכאון (Mis.fortune) ואלימות בבתי הספר (Bullet), זה לא קשה לכם לכתוב על נושאים כל כך אינטנסיבים, למה זה חשוב לכם לכתוב דווקא על הנושאים הללו והאם נוכל לצפות ממכם לדומה באלבום החדש?

מוזיקה זה בידור, אז הנושאים הללו חשובים והדרך שאתה נוגע בהם צריכה להיות מבדרת ובאותו הזמן גם מלאת משמעות ומעוררת השראה. הנושאים האלו שציינת הם דיי קיצוניים, אז זה קל לבוא ולהציג אותם מזוויות מעניינות, סוג כזה של מילים ממש מתחנן שייפרשו אותו. זה הרבה יותר קשה לקחת משהו מעודן, כמו למשל היופי של ההרגשה ביום שמש נאה או את הכאב שאתה מרגיש כשאתה רואה חסר-בית או אי-צדק חברתי ולהביע את זה לתוך שיר שיהיה מבדר, מלא משמעות ומעורר השראה.

סצנת הרוק הופכת יותר ויותר לפופלרית בשנים האחרונות, אפשר לראות להקות מטאל באמ.טי.וי באמצע היום. אתה מרגיש בר-מזל להיות חלק מפלישת הרוק החדשה? האם יש לך מישהו מעודף מבין כל הלהקות החדשות שיצאו לאחרונה?

אם סצנת הרוק נמצאת בעלייה, אני בטוח לא מרגיש בזה. אנחנו לא ממש חלק משום סצנה או תנועה, חוץ משל עצמנו. אנחנו בהחלט אוהבים מוזיקה, אנחנו אוהבים לנגן ואנחנו עושים את עבודתנו בצורה הטובה ביותר כשאנחנו מנגנים רוק, זו הסיבה היחידה שאנחנו עושים את מה שאנחנו עושים.

לגבי מועדפים, אני אישית אוהב מאוד את The White Stripes, אני חושב שהמילים שלו מדהימות והשירים שלו נעימים להאזנה.

איזה דיסקים אפשר למצוא במערכת שלך כרגע?

אמממ, כל מיני להקות מקומיות מאטלנטה: The Tom Collins, Dropsonic חוץ מזה יש לי כמה לא-קשורים סתם בשביל הכייף, להקה שקוראים לה “The Egg” שהיא להקה של שגעונות פסיכודלים ודיסק מצויין שנקרא Shiner

וגם את “High Voltage ” של AC/DC כשאני באוטו ואני רוצה לנסוע ממש מהר…

אתה חי את החלום עכשיו או שעדיין נשארו לך כמה חלומות אחרים?

כרגע החלום שלי הוא ליצור תקליט שיתעלה על עצמי.

מה הדבר הכי טוב בלהיות “כוכב רוק”?

מרשים לך ליצור מוזיקה כל הזמן. בירה חינם.

מה האתגר הכי גדול בלעשות את מה שאתה עושה והאם נתקלת בכמה חוויות רעות?

ללא כל ספק, ההתחלה. זה מה שטוב בלהיות צעיר וטיפש, אתה אף פעם לא יודע מול מה אתה עומד להתמודד. כל הקטע של ההחתמה כלהקת רוק ולהיות מושמעים ברדיו הוא כל כך פאקינג בלתי אפשרי לפעמים. אני שמח שהייתי טיפש מספיק להתמיד בזה.

מהו המסר החשוב ביותר שאתם מנסים להעביר במוזיקה שלכם?

אמממ… אני אף פעם לא אוכל לשקר בשירים שלי, אז אני משער שאמת. הטוב והרע זה רק חלק מהאומנות כולה ומהחוויה האנושית.

למה יש לכם מדבקה של “השגחת הורים”(Parental Advisory) על הדיסק? האם זה בגלל השיר Bullet?

כן. מספיק שאומרים מילה אחת “לא במקום” ואתה נכנס לקטגוריה של ראפ-גנגסטרים, משעשע, לא?

עד כמה חשוב לכם הקשר עם המעריצים?

אם אני יוצר קשר עם מישהו דרך המוזיקה שלי, אז הצלחתי להגשים את המטרה שלי. כשמישהו דואג לדווח לי על זה, אז זה דיי מספק.

יש לך מסר למעריצים בישראל?

האומץ שיש לרוב האנשים בארץ שלכם רק להמשיך עם החיים היום-יומיים בפני כל כך הרבה עינוי… ובכן… זה בהחלט מעורר השראה.

***

אז זהו חבר’ה… נראה לי שהבנתם את הקטע ואני ממליצה לכם בחום לרוץ ולקנות את הדיסק שלהם, כדי שאולי גם תוכלו ליהנות ממנו כמו שאני עדיין נהנת ממנו.

 

All rights reserved to the AlternativA team, www.Alternative-israel.com © 2002-2003.

אהבתם? שתפו.

עוד בנושא