"מולאן" 2020 – הלייב אקשן ששבר את דיסני
מולאן, הו מולאן, כמה בעיות סרט אחד יכול ליצור?
בהמשך לגל גרסאות הלייב-אקשן לכל סרט אנימציה שדיסני איי פעם הוציאו, גם "מולאן" היה על המפה ולמרות שההכרזה הראשונית היתה איי שם בתחילת 2010 הצילומים לסרט התחילו רק באוגוסט 2018 וכל שלב בדרך היה מלא בעיכובים, מחלוקות ודרישות שונות להחרים את הסרט וכל זה עוד לפני שהקורונה הגיעה והכריחה את דיסני לוותר על הפצה קולנועית (במקור מרץ 2020) ולעבור במקום להוצאה ביתית בתשלום מיוחד רק למנויים של שירות הסטרימינג "דיסני פלוס" ב4 בספטמבר 2020.
אני מודה ומתוודה שכשראיתי את הטריילרים השונים לסרט לא ממש התלהבתי. לא היה שם שום דבר "דיסני" טיפוסי: השירים נחתכו לגמרי, הפנטזיה נעלמה, מושו וקריקט בכלל לא נכנסו לתסריט וכל מה שנשאר היה סרט מלחמה/היסטוריה סינית גנרי שכמו תמיד מציג את הנשים בצורה כנועה ושוביניסטית תחת הכותרת של "כבוד המשפחה" אז למה שבכלל ארצה לראות את זה?
רצה הגורל, ועותק של הסרט התגלגל לידיי, ובשל חוסר עניין הגעתי לצפייה בלי שום ציפיות וזיכרון מעומעם של סיפור המסגרת הכללי של נסיכת הדיסני היחידה ממוצא אסייאתי ואולי זה מה שעבד לטובתי.
אילו היה מדובר ב"בת הים הקטנה" שראיתי עשרות אם לא מאות פעמים עד לרמת הדקלום של הסרט מתחילתו עד סופו, סביר להניח שהייתי נטפלת לכל פרט קטן ושינוי ענקי שנעשה, אבל דווקא בגלל שהסיפור המקורי של מולאן קצת פחות דיבר אלי וההפקה מראש נראתה כאילו היא נועדה לכשלון הייתי יותר פתוחה לכך שיפתיעו אותי לטובה וזה בדיוק מה שקרה.
"מולאן 2020" הוא בשום כיוון או צורה סרט דיסני טיפוסי. הופשטו ממנו כל האלמנטים שדיסני אוהבים למכור עם צבעוניות, מוזיקליות ואהבה רומנטית ובמקום זה קיבלנו על מגש מסורתי, פשוט וקצת מאופק את אחד הסרטים הכי פמיניסטים שאיי פעם יצאו מהאולפנים הכי חזקים בתעשייה.
כבר בהתחלה יכולנו לראות שמדובר בצעירה יוצאת דופן ומיוחדת אך כיוון שהיא אישה ולא גבר נאמר לה מפורשות להדחיק את המתנות שהאלים העניקו לה ולהשתנות כדי להפוך למטרה היחידה שאישה יועדה אליה באותה התקופה – להיות רעייה. המסר הזה, גם כשהוא מתייחס לתקופה עתיקה, מאוד קשה לבליעה, וכל אקט קטן או גדול של מרד שמולאן הפגינה לאורך הסרט הרגיש עבורי כמו ניצחון קטן.
לא אשקר, השינויים בעלילה הם רבים מאוד ולא אציין את רובם מטעמי ספויילרים, אך כן אומר שאני עומדת מאחורי רובם בהסכמה וכיוון שסיפור המסגרת הכללי נשאר כפי שהוא אם אתם לא לגמרי סגורים על פרטים ספציפים סביר להניח שהם לא יפריעו לכם בכלל.
אך אם אתם ממש מתעקשים לדעת (זהירות ספויילר!) השינוי המבורך ביותר בעיני הוא זה בו מולאן לא הופכת למושא האהבה של הקצין המפקד שלה ומוציאה לחלוטין מהמשוואה את ההיבט הרומנטי המיושן של רומן המתפתח בין דמות סמכותית לדמות הכפופה אליו (תודה #metoo) שלרוב מסיטה את תשומת הלב של הצופים מהסיפור העיקרי של הבחורה החזקה והאמיצה ומקטינה אותה בחזרה למושא אהבה.
מולאן החדשה היא מודל לחיקוי שנערות צריכות בחייהן. היא מהשנייה הראשונה היתה אותנטית והראתה שיש לה תחומי עניין שונים ממה שהחברה ייעדה לה. היא לקחה סיכונים שנועדו להגן על המשפחה שלה, היתה נאמנה, עבדה קשה לצד הגברים ולא נכנעה גם כשהיה לה קשה, והפגינה את היכולות המיוחדות שלה רק כאשר היא היתה צריכה להפוך לחיילת טובה וחזקה יותר כדי להגן על החברים שלה, המשפחה שלה והממלכה שלה.
נכון, זהו לא יהיה סרט דיסני בלי טיפה של קסם, והיה קצת ממנו כשהציגו דמות חדשה של מכשפה משנת צורה שהיתה לוחמת שגורשה וציפור הפיניקס המיתולוגית שליוותה את מולאן ברגעים מכוננים בעלילה, אך מעבר לכך, גם מולאן, וגם הלוחמים של החבר'ה "הרעים", הפגינו בעיקר יכולות פארקור סטנדרטיות ושימוש אסטרטגי בבדים שמזכירים אקרובטים בקרקס ושום דבר מעבר ליכולות של לוחמים טיפוסיים.
במיוחד אהבתי שהסרט לא ניסה לסחוט דמעות מהצופים בכוח על ידי הצגה של סצנות שוברות לב, ולמרות השימוש המרגש בשיר "My Reflection" שהתחיל את הקריירה של כריסטינה אגילרה ב1998, שמרו על פאסון רוב הסרט והתמקדו בעיקר בלחימה ובניית הדמויות מסביב.
עם זאת, היה רגע אחד שהיה מרגש במיוחד והיווה סוג של "ההעברת הלפיד", כאשר השחקנית מינג-נה וון (אתם מכירים אותה בתור מלינדה מיי מ"סוכני שילד") אשר נתנה את קולה לדמות של מולאן בסרט המצוייר הציגה את מולאן החדשה, השחקנית ליו ייפי בפני הקהל.
לסיכום:
מולאן החדשה היא ללא ספק לא המולאן הישנה. אם אתם מגיעים עם ציפייה לראות אדפטציה של הסרט המצוייר בדומה למה שעשו ב"היפה והחיה" או "מלך האריות" אתם תתאכזבו עד מאוד, אבל אם תגיעו לסרט עם ראש פתוח, תסתכלו על זה כre-telling (סיפור מחדש) של האגדה אך בצורה שונה, יכול להיות שתוכלו להנות ממנו בצורה אחרת.
עבורי, בהפתעה גמורה, זה היה סיפור יותר מעניין ויותר מעורר השראה מהגרסא המצויירת שלו.
ציון: 8
בימוי: ניקי קארו
שחקנים: ליו ייפיי , דוני ין, יוסון אן, גונג לי, ג'ייסון סקוט לי, צי מא, רוזלינד צ'או, קסאנה טנג, ג'ט לי, רון יואן, ג'ימי וונג, דווה מווה, אוטקארש אמבודקאר, נלסון לי, צ'ום אהלפולה.