אפסייד – The Upside – ביקורת סרט

בשנת 2011 סרט צרפתי קטן בשם “מחוברים לחיים” (Intouchables) הפך לסרט הנצפה ביותר בצרפת וגרף עוד עשרות מיליוני צפיות נוספות מסביב לעולם.

הדרמה הקומית המתארת את מערכת היחסים בין פיליפ פוזו די-בורגו, אריסטוקרט עשיר המשותק בכל גופו למעט ראשו לבין המטפל הסיעודי שלו עבדל יסמין סלו (aka דריס) צעיר סנגלי מהפרוורים העניים שהשתחרר מהכלא ובא לראיון העבודה רק כדי לקבל דמי אבטלה, סחפה צופים מכל הגילאים והתגברה על מחסום השפה שלרוב מונעת מסרטים לא דוברי אנגלית להפוך להצלחה גלובלית.

תעבירו קדימה 8 שנים ולהיט הצרפתי קיבל עיבוד אמריקאי בכיכובם של בראיין קרנסטון (שובר שורות) והקומיקאי קווין הארט (ג’ומנג’י), אותו הסיפור (פחות או יותר) רק עם מגע הוליוודי ולמרבה ההפתעה, הרימייק לא פוגם ביצירה והסרט נשאר מקסים ונוגע ללב.

אני יודעת מה אתם חושבים… קווין הארט בתפקיד דרמתי, אני לא קונה את זה, אבל וזה אבל ענקי, מסתבר שהארט יודע להראות גם את הצד הרציני והרגיש כשצריך והוא התאים כמו כפפה לתפקיד. הדמות דורשת טאץ’ של הומור והארט מספק אותו בשמחה, ולא בצורה מוגזמת או וולגרית כמו שהוא בד”כ עושה.

גם החיבור בינו לבין בראיין קרנסטון מייצר כימיה שמעולם לא הייתם חושבים עליה משני שחקנים כל כך שונים והם מחמיאים אחד לשני בסגנון הניגודי שלהם.

בדומה לסרט המקורי, גם הפעם העלילה מסתובבת סביב פיליפ לאקאס (קרנסטון), ביליונר משותק שמחליף מטפלים סיעודיים כמו גרביים שאיבד את הרצון לחיות או לתקשר עם העולם עד שנכנס לחייו, ממש בטעות, דל סקוט (הארט), אסיר משוחרר שהגיע לראיון העבודה רק כדי לקבל דמי אבטלה, הוא חסר ניסיון בתחום והוא לא באמת רוצה את העבודה, מה שגורם לפיליפ לבחור בו מתוך מחשבה שהחוסר אכפתיות של דל תעזור לו לסיים את חייו מהר יותר.

בפיליפ מטפלת איבון פנדיטון (ניקול קידמן), אשת עסקים ועובדת לשעבר שהפכה לחברה קרובה, היא לא ממש סומכת על דל ונחושה להוכיח לפיליפ שהוא עשה טעות בבחירת מטפל סיעודי כל כך חסר יכולת מקצועית אך למרות חוסר ההתאמה הראשוני, דל ופיליפ מוצאים את הקצב שלהם והופכים עם הזמן לחברים טובים.

הסיפור המשני מציג את המוטיבציה של דל להתמיד בעבודה, יש לו בן מתבגר שגר בשכונה המלאה בפושעים וכנופיות, וכדי להוכיח שהוא אבא ראוי ולהציל אותו מחיים של פשע, הוא יוצא מגדרו להצליח בעבודה שמשלמת שכר גבוה במיוחד.

הסרט מציג את ההתפתחות והשינויים שעוברים דל ופיליפ בעקבות החיבור בניהם, ההשפעה שיש להם אחד על השני משפרת את חייהם לטובה, פיליפ לומד לרצות לחיות שוב ודל לומד להיות אדם הגון ותורם לחברה, כל אחד בדרכו שלו תורם להתפתחות של האחר וזה פשוט מקסים ומרגש לראות איך מערכת יחסים אחת יכולה להביא לשינוי כל כך גדול בחיים של אנשים שבנסיבות רגילות לעולם לא היו מכירים אחד את השני.

בדיוק כמו בסרט המקורי, לפעמים בכיתי, לפעמים צחקתי, לפעמים התרגשתי, לפעמים כעסתי והכל היה בדיוק במידה.

הסצנה האהובה עלי היתה בזמן הביקור באופרה, כשתראו תבינו למה 🙂

אני ממליצה בחום לראות את הסרט שלא הצלחתי למצוא בו אפילו לא פגם אחד ומעניק לצופה דרמה-קומית עם ערך מוסף ומעביר את הזמן בצורה נעימה.

ציון סופי: 10.

אהבתם? שתפו.
RSS
EMAIL
Facebook
Twitter
YOUTUBE

עוד בנושא