מרי פופינס חוזרת – נוסטלגיה קסומה

בזמננו אנו רוב הסרטים בקולנוע הם חידושים/המשכונים/קדימונים/ריבוטים של יצירות שכבר סופרו בעבר ונראה שלאנשי תעשיית הקולנוע נגמרו הרעיונות המקורים כי הם ממשיכים לכבס את אותם הרעיונות שוב ושוב.
ישנם סרטים שאני לא לגמרי מתנגדת לחידושים שלהם או שמחה לקבל המשכון או שניים אבל ישנן יצירות בהן פשוט אסור לגעת ועל כך יש הסכמה כמעט גורפת.
כשהחלו לדבר על סרט חדש למרי פופינס נחרדתי. הקלאסיקה משנות ה60 היא לא פחות מיצירת מופת וכל ניסיון לספר אותה מחדש יהיה עלבון למקור, אך עם הזמן התרככתי ודיסני הצליחו לשמור על “הפקה שקטה” כך שלא נחשפתי לחומרים מהחידוש עד הטריילר הראשון שהפתיע אותי לטובה.

“מרי פופינס חוזרת” הוא למעשה לא חידוש של הקלאסיקה אלא סרט המשך, כזה שאומנם נוצר 54 שנים אחרי, אך יכל באותה מידה להיעשות אחרי המקור ולהראות אותנטי. הסרט המקורי יצא לקולנוע ב1964 אך תקופתית ייצג את לונדון הויקטורינית של 1910, מרי פופינס חוזרת יצא לקולנוע בסוף 2018 אך תקופתית מציג את לונדון 1935 בתקופת “השפל הגדול”.
למתלבטים אחסוך את הקריאה ואומר בלב מלא: אל תחששו. סרט ההמשך לא רק עושה צדק למקור אלא גם ממשיך אותו בצורה אורגנית ויפהפייה. הוא לוקח את הקהל למסע נוסטלגי לילדות וממלא אותו ברגשות של פליאה והתלהבות שנדירות בימנו. סרט ההמשך קסום ומקסים לא פחות מהמקור ואני מאמינה שהוא יהפוך לקלאסיקה בעצמו עם השנים.

ההחלטה לספר את סיפורם של מייקל וג’יין בנקס (בן ווישואו ואמילי מורטימר), הפעם כמבוגרים, היא המפתח להצלחה של הסרט, כיוון שהם החיבור בין הדורות, בין אלה שגדלו לצידם כילדים ועכשיו מבוגרים והורים בעצמם, לבין הקהל הצעיר החדש, שיכול להזדהות עם הילדים החדשים – ג’ון, אנאבל וג’ורג’י.
למי שלא קרא, שמע או ידע, העלילה מסתובבת סביב מייקל בנקס, כיום גבר צעיר בן 30 פלוס שהתאלמן לאחרונה ונאלץ לנטוש את עבודתו כאמן לטובת עבודת פקידות בבנק כדי שהוא יוכל לתמוך כלכלית בשלושת ילדיו הצעירים. עקב סדרה של החלטות גרועות ותקופה כלכלית קשה, הבנק מאיים לעקל למייקל את ביתו ולשלוח אותו ואת ילדיו לרחוב, בדיוק כשדברים מתחילים להיראות אבודים והכל בבלאגן צצה לה פתאום מרי פופינס אשר באה לעזור, שוב, לילדי משפחת בנקס לסדר את חייהם. להרפתקאה מצטרפים ג’יין בנקס, אחותו של מייקל ופעילה חברתית וג’ק, מדליק מנורות רחוב בעל חיבור מיוחד למשפחת בנקס ולמרי פופינס בעצמה.

האווירה הכללית של הסרט מרגישה כמו נסיעה במכונת זמן שלקחה אותנו אל סגנון סרטים שכמעט ולא קיים יותר, דרמה קומית שהיא גם מוזיקלית ועשויה בסגנון של פעם, הן מבחינה ויזואלית עם אנימציה “מיושנת” שנראית כמו האנימציה שראינו בסרט הראשון והן מבחינת ה”שואו” שהמוטיב הראשי הוא “רטרו”, בריקודים ובשירים תקופתיים לאורך כל הסרט. וזה מבלי לציין את התלבושות, השיער, האיפור והתפאורה שנוצרו בצורה מושלמת כדי לקחת אותנו לאנגליה האפרורית של שנות ה30.

אמילי בלאנט היא מרי פופינס נפלאה ואני אומרת זאת בהפתעה מוחלטת כי לרגע לא ציפיתי שהשחקנית שראיתי במהלך השנים תהיה מסוגלת להפוך בצורה כל כך חלקה לדמות כל כך אייקונית. אני מודה ומתוודה שהליהוק שלה הלחיץ אותי יותר מהכל ואני שמחה לומר שטעיתי, עד כדי כך שאם תעצמו את העיניים לכמה רגעים תהיו בטוחים שג’ולי אנדרוז חזרה לתפקידה כי הן נשמעות בדיוק אותו הדבר.
ואם אנחנו מדברים על ג’ולי אנדרוז, אל תצפו לראות אותה בתפקיד אורח ולא כי היא לא מרוצה אלא בדיוק ההפך. בראיון שהיא נתנה לוראייטי היא אמרה שהיא כל כך התרשמה מאמילי בלאנט שהיא סירבה להופיע ואפילו לרגע כדי לא לגנוב לה את ההצגה “זאת ההופעה שלה והיא עושה אותה בצורה נפלאה, מגיע לה לקבל את כל הפוקוס לאורך כל הדרך” היא הוסיפה בגאווה.

 

מבלי להרוס יותר מדי, את דיק ואן דייק (ברט) תוכלו לראות בהופעת אורח קצרצרה שתפיל לכם את הלסת לרצפה. לא ייאמן שאדם בגילו (93) עדיין מסוגל לזוז בצורה כזאת.

 

שבחים נוספים מגיעים ללא צל של ספק ללין מנואל מירנדה, המגלם את דמותו של ג’ק, שהיה על פי הטיימליין, נער צעיר כשהוא נתקל במרי פופינס לראשונה וזכה לקבל שדרוג להיות הסייד-קיק שלה בסרט הנוכחי כאדם בוגר. גם הוא, הצליח לעזור להעביר את התחושה של הדה-ז’ה-וו של אדם פשוט מלא בשמחת חיים שנסחף אחרי הרפתקאותיה הקסומות של מרי פופינס, שכפי שנאמר (בחוסר טאקט על ידי מייקל) לא התבגרה אפילו ביום אחד.

קריצות למקור תוכלו למצוא בעזרת אלן, העוזרת בית של משפחת בנקס, שגולמה בסרט המקורי על ידי הרמיוני באדליי ובסרט הנוכחי על ידי ג’ולי וולטרס הנפלאה (מולי ויזלי מסרטי הארי פוטר) והשימוש החוזר בתפקיד של אדמירל בום והקצין הראשון שלו מר ביניקל שיורים בתותח כל שעה, בדיוק כמו בסרט הראשון (רק עם שחקנים שונים כמובן).
תפקידי אורח שחשוב לציין הם של אנג’לה לנדסברי האגדתית בתפקיד אשת הבלונים (דמות אשר הופיעה בספרים ולא בסרט הראשון), קולין פירת’ הנבל של הסרט ומריל סטריפ בתפקיד טופסי, הבת דודה האקצנטרית של מרי פופינס.

לסיכום: כולנו צריכים כפית מלאת סוכר בימים אלו ו”מרי פופינס חוזרת” מספקת בדיוק את זה. ציון סופי: 9

אהבתם? שתפו.
RSS
EMAIL
Facebook
Twitter
YOUTUBE

עוד בנושא